שני מחקרים, תובנה אחת: השימוש ב-AI חצה את נקודת האל-חזור

כשהשימוש בכלי AI זינק ב-274% בשנה האחרונה ומרבית הא.נשים כבר אימצו את הטכנולוגיה, ארגונים רבים עדיין מתלבטים לגבי מדיניות השימוש בכלים. נתונים חדשים מהעולם ומישראל מוכיחים שהשאלה כבר אינה האם להשתמש ב-AI, אלא כיצד להוביל את השינוי באופן מושכל ובטוח.

התמונה העולמית: צמיחה מסחררת וחסמים מגדריים
נתונים חדשים מחברת Appfigures (חברת מחקר וניתוח נתונים המתמחה בשוק האפליקציות והמובייל) מציגים תמונה דרמטית: ב-2024 ההוצאות על אפליקציות AI זינקו ל-1.42 מיליארד דולר – עלייה של 274% משנה שעברה. ChatGPT לבדו הורד יותר מ-353 מיליון פעמים, והפך לשחקן דומיננטי בשוק שמגלגל כיום כ-2 מיליארד דולר.
לצערנו, הנתונים גם מצביעים על פער מגדרי משמעותי: 84.5% מהמשתמשים הם גברים – פער עצום שמעלה שאלות קריטיות על נגישות הטכנולוגיה והשלכותיה על שוק העבודה העתידי.
המצב בישראל: מגמות אימוץ מהירות
מחקר מקיף של בזק שפורסם בחודש האחרון, מציג תמונת מצב מרתקת של אימוץ AI בישראל:
- 90% מהישראלים מכירים כלי AI (עלייה מ-78% בשנה שעברה)
- 69% משתמשים בפועל (עלייה משמעותית מ-48% בשנה שעברה)
דפוסי שימוש מפתיעים
השימושים העיקריים כוללים:
- איתור וניתוח מידע (41%)
- יצירת טקסטים (35%)
- שכתוב טקסטים (29%)
- עיצוב תמונות ותרגום (17% כל אחד)
מעניין במיוחד: 37% מהמשתמשים משלבים מספר כלי AI שונים.
תקווה לעתיד: מבט על הדור הצעיר
בעוד שהפער המגדרי העולמי מדאיג (84.5% גברים), נתון מעניין מגיע מקרב בני הנוער בישראל: 30% מהבנות לעומת 39% מהבנים מדווחים על התמצאות טובה בשימוש בכלי AI. למרות שעדיין קיים פער, הצמצום היחסי שלו בקרב הדור הצעיר מספק תקווה לעתיד, גם אם אינו משקף את המצב הכללי כיום.
התובנה המרכזית: AI לא מחכה לאישור ארגוני
אחד הממצאים המשמעותיים ביותר הוא שהשימוש ב-AI מתרחב ללא קשר למדיניות הארגונית הרשמית. עובדים מאמצים את הטכנולוגיה באופן עצמאי, כשהם מזהים את הערך המוסף שלה, והנתונים מדברים בעד עצמם:
- 74% מהישראלים מאמינים שחייהם הופכים לקלים יותר בזכות AI
- 60% חושבים שמי שלא ישתמש ב-AI יישאר מאחור
- 76% מאמינים ש-AI ישנה משמעותית את שוק התעסוקה ב-5 השנים הקרובות
המלצות מעשיות למנהלי משאבי אנוש
הנתונים מראים בבירור: השימוש ב-AI הוא כבר חלק בלתי נפרד מהעבודה היומיומית של העובדים, ללא קשר למדיניות הארגונית. לכן, במקום להתעלם מהתופעה או לנסות להגביל אותה, ארגונים חייבים לקחת יוזמה ולהוביל את השינוי באופן מושכל ובטוח.
- מיפוי ואבחון מצב קיים
- ביצוע סקר שימושים בכלי AI בארגון: מי משתמש, באילו כלים, ולאילו מטרות
- זיהוי פערים מגדריים וגילאיים בשימוש בכלים
- הבנת החסמים העיקריים לשימוש בקרב קבוצות שונות
- תוכנית הכשרה והטמעה מקיפה
- פיתוח הנחיות ברורות לשמירה על אבטחת מידע ופרטיות בעת השימוש בכלי AI
- שילוב סדנאות מקצועיות שיעניקו ידע ויצמצמו פערים בין הקבוצות השונות
- מסגרת להכשרת עובדות ועובדים בהתאם לצרכי העיסוקים השונים, תוך מיקוד בשימוש נכון, אתי ובטוח בכלי AI
- מדידה ובקרה
- הגדרת מדדי הצלחה ברורים לתוכנית ההטמעה
- מעקב תקופתי אחר דפוסי השימוש וזיהוי מוקדם של סיכונים פוטנציאליים
- עדכון מתמיד של ההנחיות וההכשרות בהתאם לתובנות מהשטח
- יצירת תרבות של חדשנות אחראית
- פיתוח פלטפורמות לשיתוף ידע וחוויות בין עובדים
- עידוד שימוש מושכל בכלים תוך הבנת היתרונות והסיכונים
- טיפוח סביבה המעודדת למידה מתמדת וחדשנות אחראית
מבט קדימה
הגישה הפרואקטיבית להכשרה והטמעת AI אינה רק המלצה – היא הכרח. כשהנתונים מראים שהעובדים כבר משתמשים בכלים אלו, עדיף להוביל את השינוי באופן מבוקר ובטוח מאשר להסתכן בשימוש לא מפוקח שעלול לחשוף את הארגון לסיכונים מיותרים.
המהפכה הטכנולוגית של AI אינה עוד יוזמה ארגונית שאפשר לדחות – היא כבר כאן, והיא משנה את האופן בו אנשים עובדים. הארגונים שיצליחו להוביל שינוי מושכל, תוך התייחסות לפערים הקיימים ויצירת הזדמנויות שוות לכולן ולכולם, הם אלה שירוויחו יתרון משמעותי בשוק העבודה המשתנה.
פנינית רביטש, כותבת המאמר, היא מרצה ומנחת סדנאות בנושא AI בצוות HRD
להרשמה למועדון AI הייחודי שלנו לנשות ואנשי HR הקליקו כאן
למידע על הסמכות והכשרות ה AI הפרקטיות והמותאמות שלנו למגוון קהלים בארגון לחצו כא