על מיתוג מעסיק, שיווק הגיוס וניהול קהילות – Case study יריד התעסוקה הוירטואלי הראשון מסוגו והגדול בישראל

מאת: ויקי גרונר

אתמול (7/6/20) התקיים יריד התעסוקה הוירטואלי הראשון מסוגו והגדול בישראל. בהפקה מהירה שארכה בערך שבועיים – הגענו לכ-9500 נרשמים, מחפשי עבודה מכל התחומים ברחבי הארץ. 118 ארגונים מגייסים השאירו פרטים, מתוכם 54 לקחו חלק ביריד.

היריד בוצע בצורה התנדבותית בקבוצת הפייסבוק "מפוטרי הקורונה ומעסיקי המחר – יחד מוצאים עבודה" . מדובר בקבוצה שהוקמה על רקע תחילת גל הפיטורין סביב הקורונה, קצת לפני תחילת הסגר. תוך פחות מ-3 חודשים, הקבוצה מונה כמעט 16,000 חברים.

היריד כלל:

מטרות היריד מתחברות למטרות שלשמן הקבוצה הוקמה וכללו: לאפשר תקשורת בגובה העיניים בין מחפשי העבודה למגייסים, לשדר מסר אופטימי אל מול נתוני האבטלה הגבוהים ולשפר את המיתוג שלנו כקהילת הגיוס בישראל.

ברמת הארגונים המגייסים – המטרות היו ליצור חשיפה שתתרום למיתוג המעסיק ולקבל קורות חיים.

ובמבחן התוצאה – אלפי אנשים לקחו חלק פעיל ביריד התעסוקה, אלפי קורות חיים נשלחו והיו כבר זימונים לראיונות. היריד סוקר בתוכנית "נותנים עבודה" ברדיו, בתוכנית איפה הכסף, ועלה גם ציוץ בגיקטיים.

10 דברים שכולנו יכולים לקחת מהיריד:

  1. זהו מי קהל היעד שלכם ומה "הכאב שלו" – אחת השאלות שחזרה על עצמה לאורך תקופת הקורונה הייתה "איפה אפשר למצוא משרות אמיתיות?", "המשרה אמיתית?", "הם באמת מגייסים עכשיו?". נוצרה תחושה אצל מחפשי עבודה שמתפרסמות בפורטלים השונים משרות פיקטיביות. מתוך הכאב הזה, החלטנו לייצר למועמדים זירת מפגש אותנטית עם הארגונים המגייסים.

בין אם אנחנו מארגנים יריד, מיטאפ או אפילו מפרסמים משרה – חשוב שנסתכל על הדברים מנקודת המבט של המועמד, שנתחבר לצרכים וגם לחששות שלו. למשל, לא מעט מחפשי עבודה מחפשים בצורה דיסקרטית. לכן, במיילים ששלחנו למועמדים וגם בדברי הפתיחה ביריד דיברנו על הדיסקרטיות והסברנו בצורה שקופה מאוד באילו מקומות עליהם להיזהר.

  1. אין צורך בהפקות ענק. היו אתם, עצמכם. אותנטיים, ו"בגובה העיניים" – בשנים האחרונות אנחנו רואים מגמה מאוד ברורה ברשתות החברתיות. מה שאותנטי ואמיתי יותר, זוכה ליותר חשיפה / אהדה. לצד המגמה הזו, אנחנו עדיין מוצאים את עצמנו נגררים להפקות ענק של סרטוני תדמית. (עשרות) אלפי שקלים מושקעים בסרטון שזוכה לכמה שעות/ימים של תהילה ואחר כך דועך בכוח האלגוריתם (או זוכה לעוד קצת חשיפה הודות לקמפיינים ממומנים והשקעה מאסיבית בהפצה).

הסרטונים ביריד התעסוקה הוכיחו שאפשר לשים בצד את המצלמה המקצועית, האיפור והתאורה. אנחנו יכולים להביא את עצמנו בצורה אותנטית ואמיתית, ל-ד-ב-ר עם המועמדים, להסביר להם, לשתף אותם, לחשוף אותם, לשקף להם. זכרו שמה שברור ומובן מאליו עבורנו – מאוד לא ברור ושקוף להם. הם לא חשופים לעשייה שלנו. ככל שנשדר יותר נגישות ואמינות, יפנו אלינו יותר.

  1. דייקו את ה-EVP שלכם – כולנו מדברים על EVP בהקשר של מיתוג מעסיק. לא צריך לעשות מיתוג מעסיק כדי לדבר על EVP. כל משרה שלכם, כל פרסום שלכם צריך לדבר על הצעת הערך שלכם. פחות מעניין מה אתם צריכים, יותר מעניין מה יוצא ל-מ-ו-ע-מ-ד מכך שיעבוד אצלכם. מה הערך המוסף שלכם.

בתהליכי ייעוץ שאני עושה בארגונים נתקלתי לא פעם באמירות כמו "אבל כתבתי 'תנאים מעולים למתאימים' ". המועמדים כבר מוצפים מהתנאים המעולים שלנו. למען האמת, הם כבר לא ממש קונים את זה. האתגר שלנו להתנקות מכל אותן סיסמאות נדושות ולהתחיל לספר את סיפור המעסיק שלנו. איך עושים את זה? מוזמנים לעיין במאמר בנושא כתיבה שיווקית וסטורי-טלינג שכתבתי.

  1. גמישות, מהירות, זיהוי (וניצול) הזדמנויות, תעוזה – אם אוסרים עלינו להתקהל פיזית, נתקהל וירטואלית. אבל כדי לייצר התקהלות וירטואלית שתהיה דומה "לדבר האמיתי" – אנחנו צריכים "לעבור מסך". מתוך 118 ארגונים שנרשמו ליריד התעסוקה, פנינו ל72 הארגונים הראשונים שנרשמו. מדובר בארגונים שפעילים יותר ברשתות החברתיות ולכן גם נחשפו לקול הקורא שפרסמנו.

ארגונים חששו בהתחלה מיצירת סרטון עצמאי. אומנם עידן הקורונה אילץ אותנו להתמודד עם חסמי וידאו, הרגיל אותנו לראיין בזום (ומקביליו), לעשות פגישות עבודה מרחוק, לעלות ללייבים.

"אם אתם יכולים לעלות ללייב, מה הבעיה עם סרטון שתצלמו מהסמארטפון? הרי האופציה השנייה נותנת לכם עוד הזדמנות לערוך, לשפר ולדייק." את רוב הארגונים האמירה הזו הצליחה לשכנע והם אלה שהשתלבו ביריד התעסוקה.

  1. יצירתיות – עולם העבודה החדש דורש מאיתנו להיות הרבה יותר יצירתיים, חדים ומדוייקים. היצירתיות הזו באה לידי ביטוי בסרטונים של המעסיקים מצד אחד, וגם בצורך שלנו כמארגני היריד להפגין יצירתיות כדי להתגבר על מגוון אילוצים ותקלות וגם כדי לשווק את היריד.
  2. מדידה ומספרים והקשר למשפך השיווקי גיוסי – כדי לאייש משרה נדרשים בממוצע 100 קורות חיים (מדובר בממוצע שכמובן משתנה כתלות בפרופיל, במיקום וכו'). כמה מחפשי עבודה צריך כדי להרים יריד? איפה עובר הגבול בין מעט מידי לבין הצפה שתיצור צפיפות וירטואלית (למשל מועמדים שלא יישאר עבורם מקום בחדרי הזום).

בין אם אנחנו אוהבים את זה ובין אם לא – כל פעילות שלנו צריכה להיות מדידה. למשל: כמה אנשים צפו בעמוד ההרשמה ליריד לעומת כמה נרשמו? (והמקבילה הגיוסית: כמה צפו במשרה שלי וכמה הגישו מועמדות) כמה אנשים קיבלו ממני מייל? כמה פתחו? כמה לחצו על הקישור?

  1. קהילה ונטוורקינג – רבות כתבנו ודיברנו על ניהול קהילות ועל נטוורקינג. להערכתי, היריד הוכיח הלכה למעשה את כוחה של קהילה. מצד אחד – קהילת הגיוס והסורסינג של ישראל שהייתה הזירה המרכזית לפניה למעסיקים ומהצד השני קהילת מפוטרי הקורונה ומעסיקי המחר שהייתה הזירה המרכזית להבאת מועמדים. כמובן, כפי שלא נכון לשים את כל הביצים בסל אחד, גם הפרסום לא יכול להישען על זירה אחת.

לכן, השתמשנו בכל אמצעי הפצה אפשרי, תוך הישענות על נטוורקינג. צוות המתנדבים של קהילת מפוטרי הקורונה שיתפו את היריד ברשת הקשרים שלהם (תרשו לי להקביל את זה לתוכנית משפיענים פנים ארגונית?), ביקשנו מהמועמדים ומהמעסיקים לשתף את היריד (ולצורך ההקבלה- זה החמ"ח שלנו, כשהתגמול הוא נטו ערכי), שירות התעסוקה פרסמו את היריד בעמוד הפייסבוק שלהם.

כדי לייצר עוד באז – אשת יח"צ (הילה ימיני האלופה) ליוותה אותנו בהתנדבות וארגנה את ראיון ב"תוכנית חיסכון". וקולגה יקר ואהוב (יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק של SQLink) חיבר לגיקטיים והאיר את עינינו במגוון נושאים.

  1. זה אף פעם לא יהיה 100% – הנחת העבודה שלי בארגון היריד הייתה שלא נצליח לקלוע ב-100%. אם 80% מהמשתתפים יהיו מרוצים – עשינו את שלנו. לאורך היריד קיבלנו תלונות בודדות ממחפשי עבודה שלא מצאו משרה מתאימה (האם אנחנו יכולים לתת ייצוג ביריד כזה לכל סוגי המשרות האפשריות בכל רחבי הארץ?), מחפשי עבודה שהתקשו טכנולוגית (וכמובן קיבלו מאיתנו ליווי אישי) ותקלות טכניות אובייקטיביות כפי שקרה בלייב של אחד המעסיקים. אנחנו כאן כדי ללמוד, כדי להפיק לקחים, כדי לעשות יותר טוב בפעם הבאה!
  2. זה לא סופי עד שזה לא סופי – "זהו? היריד נגמר?" המועמדים שאלו. היריד לא נגמר, כי המסע המשותף שלנו רק מתחיל. זה בדיוק המקום "לסגור את כל הפינות", להוציא מייל סיכום, להמשיך לשתף תכנים שעלו ביריד, לעדכן משרות בתגובה לפוסטים עם הסרטונים ועוד.
  3. להגיד תודה – הצלחה של ארגון נשענת על העובדים שלו (וממש התאפקתי לא לכתוב "ההון האנושי"). לפעמים צריך לדעת לעצור ולהגיד תודה. בפרט כאן, שמדובר בארגון התנדבותי לחלוטין שהוקם כצו השעה בתחילת עידן הקורונה.

לאורך תקופת פעילותה – עלו לקבוצה מאות פוסטים עם תכנים מקצועיים שנכתבו על ידי מומחים מתחומי הגיוס, משאבי אנוש, ייעוץ קריירה, שירות התעסוקה ודיני עבודה (בניהול איריס אמית ואמיתיי דוידזון טבת). בתקופת הסגר נשמרה פעילות של 2-3 שידורים חיים בקבוצה (בניהול חגית אביטל ורום שמואלי). ניתן ייעוץ למפוטרים/חל"ת בתחום שירות התעסוקה (בניהולה של אורית זנבה). בוצעו ייעוצים פרטניים למחפשי עבודה (בניהול דפנה פרידמן ובהשתתפות צוות איכותי ומקצועי של מומחים בתחום). בוצעה פעילות להצגה עצמית של מחפשי העבודה (בהובלה של אילנית מגור). פעילות לניהול שרשורי משרות (בניהולה של יוליה רזינקוביץ ומורן להב). ככל שהקבוצה גדלה, נדרשו ניהול ותפעול מדוייקים – אישורי פוסטים, אישור חברים, יוזמת פוסטים ושרשורים שיקלו על ההתמצאות בקבוצה (בניהולה של הילה אלפר). הקבוצה צמחה והתפתחה אודות לצוות של 74 מתנדבים שתרמו מזמנם וממרצם. בלי לשים לב, הפכנו מהר מאוד לארגון מגייס (מנהלת הגיוס והמש"א הקבוצתית – יפעת קהן ומנהל הקבוצה – אלעד ברדס).
אני חייבת לסיום להודות גם לצוות המתנדבים שלקחו חלק משמעותי בארגון היריד:

יפעת קהן, הילה אלפר, איריס אמית,  עדי שפר רוט, קרן שחר, מורן להב, רחלי קמרלינג, יעל אוספובט, הילה זגורי כהן, ענת כנען, ליזה פחימה, רותם קורן, אורית זנבה, שירלי תדיון, אמיתיי דוידזון טבת, יוליה רוזינקוביץ כהן, יוספה צור, חגית אביטל, רום שמואלי, תמנה מק, הילה ימיני וכמובן – אלעד ברדס.

לינקים לסרטוני מעסיקים:

מכירים עוד חברים או קולגות שייהנו מהמאמר? שתפו אותם:

Facebook
LinkedIn
Email
WhatsApp

כבר הצטרפת לניוזלטר שלנו?

קבלו עדכונים על כל התכנים החדשים שעולים כאן + עדכונים על מיטאפים, כנסים והצעות רלוונטיות

אם נהנת מהמאמר הזה, הנה עוד כמה טובים:

כבר הצטרפת לקהילת הפייסבוק שלנו הכוללת מעל ל 7500 אנשי גיוס ו HR?

לחצו כאן להצטרפת

עוד דברים שיכולים לעניין אותך