כתבו:ניל"י גולדפיין ויובל בירמן (פלוק)

בעולם שבו כאוס איננו מהווה תקלה אלא שיטת הפעלה, מנהיגים עסקיים אינם נבחנים רק על חדות אסטרטגית – אלא גם, ואולי בעיקר, על עומק תודעתי.

הטכנולוגיות החדשות לוקחות מאיתנו את מה שהיה היתרון היחסי של מנהלים מצוינים. אילו שחשבו מהר, הפליאו בניתוח מגמות ונתונים, קיבלו החלטות על בסיס הניתוח – והיו צעד או שניים לפני המתחרים.

לא עוד.

העולם העסקי של 2026 – וממנו ואילך, אינו פועל לפי היגיון ליניארי.

בשנים האחרונות חווינו מגיפות, משברי אקלים, מלחמות, שבר אמון בממסד, בינה מלאכותית שמערערת על עצם הגדרת "היתרון האנושי", דמוגרפיה מאיימת של מאה שנות חיים, חוזה פסיכולוגי שבור ודורות חדשים שמודיעים: "לא תשברו לי את הנשמה".

לא תשברו לי את הנשמה/ביונסה

https://www.youtube.com/watch?v=yjki-9Pthh0

בתנאים כאלה, מנהיגות המבוססת רק על מנת משכל, גליונות אקסל- וניסיון עבר מפואר, מזכירה ניסיון לנווט בסערה עם מפה של ים שמזמן חדל להתקיים.

עידן ההפרעה: כשהכאוס הופך לקבוע

המושג Disruption הפך מזמן לקלישאה, אבל המציאות הופכת אותו להווייה קיומית. אנחנו כבר לא מתמודדים עם "משבר" שמתחיל ונגמר, אלא עם רציפות של משברים: גיאופוליטיקה נפיצה, תנודות מאקרו־כלכליות, רגולציה דינאמית, שיבושים טכנולוגיים ואובדן אמון הולך וגובר במערכות, ממשלות ותאגידים.

התופעה כונתה ע"י הפילוסוף הצרפתי אדגר מורין: "עידן המשברים המרובים" (Polycrisis).

המנהיגים העסקיים של פעם חיפשו יציבות. המנהיגים והמנהלים של היום נדרשים לפעול בתוך אי־יציבות מתמשכת וגלי שינוי שרק ילכו וייתעצמו.

סביב אדוות מתועדות במחקר מגיע טוויסט בעלילה:

ככל שהעולם נהיה טכנולוגי, מהיר וקופצני יותר, כך גובר הצורך במשאבים אנושיים עמוקים יותר.

המנהיג החדש: פחות "יודע"- יותר "מודע"

בשנים האחרונות הופיעו טרנדים שלא היו מתקבלים ברצינות לפני עשור: מנכ"לים שמדברים בפתיחות על פגיעות, חמלה, אותנטיות, ואפילו בוכים בשידור ישיר.

לא במקרה.

המציאות מלמדת אותנו שהיכולת להחזיק מורכבות, אי־ודאות ורגשות, שלך ושל אחרים, הפכה ליתרון מנהיגותי מובהק.

אם בעבר ה"מודל לדוגמא" של מנכ"ל מצליח היה בעל מנת משכל גבוהה ואחד שסיים לימודים באוניברסיטת יוקרה, היום כבר מוסכם שמנהיגות אפקטיבית אינה מזלזלת, חלילה, בשכל אולם מוסיפה בגאון:

•       אינטליגנציה רגשית- ויסות רגשי, אמפתיה, יכולת לשים את האגו בצד, יכולת ניהול מערכות יחסים הרמוניות- והיכרות עצמית טובה (כולל עוצמות ומגבלות)

•       אינטליגנציה ערכית/משמעותית- מצפן מוסרי, חיבור למשמעות, זהות מנהיגותית בהירה המשמשת עוגן, דוגמה אישית חיובית ואכפתיות מהסביבה

או במילים פשוטות: לא מספיק להיות חכם. כדאי להיות מודע.

למה דווקא חוכמות עתיקות?

באופן מפתיע כשהעולם נעשה כאוטי, מנהיגים מוצאים את עצמם חוזרים לרעיונות עתיקים מתרבויות ושבטים שחיו לפני אלפי שנים. לא מתוך נוסטלגיה. מתוך חשיבה פרקטית. כי תורות הניהול של המאה העשרים אינן מתאימות לאתגרי המאה העשרים ואחת.

שיטות ההובלה העתיקות עושות קאם בק מכיוון שהן לא "ישבו" על אקסלים ואוף סייטים תקופתיים.

הן מעולם לא הניחו שהעולם לינארי ולא ניסו להכניס חווייה והוויה לתוך מודל.

מה הן כן הציעו?

•       סטואיזם- מלמד הבחנה בין מה שבשליטתנו, למה שלא

•       בודהיזם- מציע ניהול תודעתי במקום היסחפות להרגלים ואוטומט

•       הינדואיזם- מדבר על פעולה ללא היצמדות לתוצאה

•       קבלה יהודית- מדברת על תיקון, משמעות ואחריות משותפת

•       חשיבה שמאנית- מזכירה הקשבה לאינטואיציה, לדפוסים מערכתיים- ולמה שלא נאמר

(*) הערה: קיימות תורות רבות, נוספות להעמקה. בחרנו את התורות המוכרות לנו ומשפיעות על דרכינו המקצועית והאישית. בסוף המאמר תמצאו תמצית קצרה של כל תורה ופילוסופיה המוזכרות כאן לצורך הבנת ההקשרים.

הנחת היסוד המשותפת לכל הפילוסופיות הללו היא שלפני שאנחנו מובילים מערכות ואנשים, עלינו לדעת לנהל את עצמינו בצורה מווסתת ומתפתחת.

הבינה המלאכותית משנה הכול – חוץ מאת האנושיות

הבינה המלאכותית מהווה קפיצת מדרגה בהתפתחות המין האנושי, באופן אשר איננו יורדים עדיין עד סופו. היא מייתרת משימות רפיטביליות, מאיצה תהליכים, מייעלת עבודה, מייצרת תוכן, מנתחת מידע – מהר יותר מאיתנו.

אולם דווקא היכולות המופלאות שלה, שנראות כמו קסם, מביאות להבנה כי יש יתרון לגזע ההומנואידי. היתרון אינו נמצא בידי מי שיודע.ת הכי הרבה מכיוון שידע הפך ל-Commodity. היתרון בהווה- ומן הסתם יעמיק גם בעתיד, יהיה אצל מי שיודע.ת:

•       להחזיק מורכבות

•       לזהות דינאמיקות אנושיות

•       לנהל מצבי לחץ, חרדה ושחיקה

•       לקבל החלטות בתנאי עמימות ואי ודאות

•       לייצר אמון ולהטמיע תרבות כזו

•       להוביל שינוי בלי לפרק אנשים בדרך

•       לצמוח ממשבר

אלו אינן מיומנויות "רכות". אלו מיומנויות ליבה מהותיות המהוות בסיס לעולם טכנולוגי, או כמו שג'וש ברסין מכנה אותן: "מיומנויות כוח" (power skills)

האוקיינוס הכחול של המנהיגות החדשה

בספרות העסקית אוהבים לדבר על "אוקיינוס כחול" – מרחב תחרותי חדש ומלהיב שבו אין צפיפות מתחרים.

הפרדוקס הוא שרבים עדיין מחפשים את האוקיינוס הזה בטכנולוגיה, בעוד שהוא נמצא במקום אחר לגמרי: באינטליגנציה רגשית. במודעות עצמית. בנוכחות.

כי בעוד שכל ארגון יכול לקנות טכנולוגיות "Legacy", לא כל מנהל יודע לנהל את עצמו תחת לחץ. בעוד שכל מתחרה, או לקוח, יכול לאמץ טכנולוגיה דומה, לא כל הנהלה יודעת לבנות ולהטמיע תרבות של אמון, משמעות וחוסן- וזה כבר יתרון שקשה להעתיק.

קפיצה תודעתית

המנהיגים חוזרים לגופי ידע איזוטריים וללמידה חווייתית, על מנת לפצות את עצמם על "גניבת" היתרון היחסי של מוח מבריק, זיכרון פנומנלי או יכולת ניתוח נתונים והסקת מסקנות. אילו נלקחו על ידי הבינה המלאכותית-  ואנחנו רק בראשית הדרך.

•       השכל לא נעלם – אבל מיצה בלעדיות.

•       ידע, ניסיון וחשיבה אנליטית- מהווים כרטיס כניסה לאולם הריקודים, אולם לא את היכולת לרקוד.

•       האוקיינוס הכחול של המנהיגות החדשה- יושב במקום אחר. ביכולת לעצור לפני תגובה, להקשיב מעבר למילים, להחזיק אי־ודאות בלי להתפרק ולהוביל אנשים דרך כאוס עם עוגן פנימי יציב.

•       בעולם שבו המכונות נעשות חכמות יותר- המנהיגים שיבלטו יהיו האנושיים יותר.

מי שרוצה לקחת את עצמו ואת הארגון שלו לשלב הבא, מוטב לו שיקרא את הספרים העתיקים ויחווה חוויות בונות- שלוקחות למידה והתפתחות דרך כלל החושים ולא רק דרך ידע.

יצא מאיזור הנוחות של עצמו ויוציא אחרים משם, כי מי שיבחר להישאר באיזור הנוחות לא יזכה לקפוץ למדרגה הבאה של העולם הארגוני המסובך.

המנהיג העכשווי המשולב

בעולם כאוטי, עמום ובלתי צפוי, בו משברים כבר לא תופסים הפסקה בין מופע למופע, המנהיג האידיאלי משלב בין חמישה ממדים:

•       הוא סטואי – מול לחצים חיצוניים ומשברים (חוסן ומיקוד).

•       הוא בודהיסט – במערכות היחסים שלו ובתהליכי קבלת ההחלטות (רוגע, נוכחות וחמלה).

•       הוא הינדואיסט – ביכולתו למדוד הצלחה בדרך, ללא היאחזות בתוצאות

•       הוא קבליסט -בניהול אנרגיה אנושית, משמעות ואחריות

•       הוא שמאן – בראיית עתיד, אסטרטגיה ובאחריות שלו כלפי האקו סיסטם שהוא חלק ממנו.

לימוד פילוסופיות שעיצבו מציאות של תרבויות ואומות גדולות, יכניס רכיב שונה ולא סטנדרטי -ועל ידי כך ייצור לנו מנהיגים שיתאימו לעולם העבודה החדש.

•       ניל"י גולדפיין- משנה למנכ"ל בקבוצת נירם גיתן NGG.

מתרגלת יוגה ואמנויות לחימה, חוקרת, לומדת -ומלמדת ידע אזוטרי, מומחית למנהיגות וניהול בעולם של הפרעה.

https://www.linkedin.com/in/niligoldfein/

2 פודקסטים של ניל"י, להעשרה- עבור מנהלים ואנשי משאבי אנוש:

·       מנהיגות מודעת, ראיון עם אייל גונן בפודקסט מנהיגות מזוית אחרת

https://www.youtube.com/watch?v=Qjzu9ydu2y8

·       התפתחות תודעתית, ראיון עם תמי שוחט בפודקסט מסע האורשינה

https://open.spotify.com/episode/503s4stRGT05T0bw82fAS8

•       יובל בירמן (פלוק)-

יזם ואיש עסקים המלמד מנהלים מרחבי העולם את עצמם.

גר בתאילנד ומנהל בי"ס לכישורי חיים, מרכז ריטריטים ליוגה ומדיטציה- ומעורב בבניית קהילה בינלאומית לצמיחה והתפתחות רוחנית (קופנגן)

https://www.yuvalfluke.com/about

2 פודקסטים של יובל, להעשרה- עבור מנהלים ואנשי משאבי אנוש:

·       איך לא להפוך לגורו, ראיון עם ליאור פרנקל, בפודקסט פופקורן

https://adaptation.work/blog-podcast/%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F-422/

·       איך למצוא את הדרך שלנו, ראיון עם מתן חכימי בפודקסט תחושת בטן

https://www.youtube.com/watch?v=W4X_6lxcluA

סיכום תמציתי של תורות עתיקות ונחיצותן למנהיג החדש. מומלץ להעמיק!