מאת: סא"ל נטע פולק, ראש מנהל הפרישה, אכ"א

תקציר הדברים

השאלה שהמאמר מנסה לענות עליה שואלת מהו היתרון של גישת הכישורים ואיך זה בכלל קשור אלינו – המערכת הצבאית.

מחד, המערכת מקדשת את המסלול הברור, השלבים בסולם התפקידים והמדרגות בהם על הפרט לעבור בדרך אל הנקודה הבאה. מאידך, המערכת הופכת יותר ויותר פתוחה ונכון שתסגל לעצמה גם חשיבה "אזרחית" שמשרתת את הארגון ואת הפרט בעת ובעונה אחת.

לצד זאת, בקצה של השירות הצבאי מתקיים מעבר קריירה. המעבר מורכב, מאתגר ומשתנה בהתאם לעיתוי השחרור או הפרישה וכמובן למול מאפיינים פרסונאליים. אבל הוא בהכרח מדבר על מעבר לקריירה אזרחית. נקודת הקצה הזו שפוגשת כל אחד ממשרתי הקבע שלנו מחייבת אותנו להסתכל קדימה וגם לצדדים – אל עבר גישות חדשות כמו זו המתוארת במאמר.

אם כך, התפתחות של תהליכי איוש כ"א על פי כישורים היא שינוי תפיסה והמאמר ינסה להציע נקודת הסתכלות שמזהה את היתרון בנקודת המעבר לאזרחות אבל לא פחות מכך- בתהליכי פיתוח וקידום כ"א בתוך המערכת.

מבוא

בשנים האחרונות, אנו עדים למגמה מתפתחת במשק העבודה הגלובלי והישראלי בה מתקיימת בתהליך איוש המשרות העדפת כישורים על פני ניסיון. מעסיקים רבים, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי, מתחילים להבין כי הכישורים והיכולות של המועמד עשויים להיות מדד טוב יותר להצלחה בארגון מאשר שנות הניסיון שלו בתפקיד זה או אחר.

לדוגמה, חברת Google המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, אימצה גישה זו באופן נרחב. לפי Bock (2015)  בספרו "Work Rules!"  , חברת העל מתמקדת בזיהוי ומשיכת מועמדים בעלי כישורי למידה גבוהים, חשיבה אנליטית ויכולת הסתגלות במקום להתמקד בניסיון ספציפי בתפקיד מסוים.

מגמה זו מביאה עמה הזדמנויות חדשות, במיוחד עבור אוכלוסיות מסוימות ובהן משרתי הקבע. אותם משרתי קבע שהקדישו שנים רבות לשירות הצבאי, עלולים למצוא עצמם בנחיתות תעסוקתית בבואם לפתח קריירה אזרחית לאחר שחרורם מצה"ל. עם זאת, משרתי הקבע מפתחים מגוון רחב של כישורים וכישרונות במהלך שירותם אשר עשויים להיות רלוונטיים מאוד למשק העבודה האזרחי.

מחקר שפורסם ב  Journal of Applied Psychology על ידי Schmidt וHunter  (2004)  מצא כי "יכולת הלמידה הכללית" היא המנבא הטוב ביותר של הצלחה בעבודה- יותר מניסיון קודם בתפקיד דומה. ממצא זה תומך במגמה המתפתחת של העדפת כישורים על פני ניסיון ומדגיש את הפוטנציאל הטמון במשרתי הקבע ובהם מפקדים שמשתחררים משירות ללא ניסיון תעסוקתי מוכח או בעל תוקף אזרחי אך עם יכולות למידה גבוהות בפרט וכישורים תעסוקתיים בכלל.

לצד אלו, כמערכת אנו מתמודדים עם אתגר מורכב של שימור כ"א במערכת. חלק מהפתרונות נוגעים במוביליות של כ"א בין גופים וזרועות, מיצוי כ"א באחיזה מטכ"לית ותהליכי אבחון תעסוקתי להעצמה אישית ומערכתית. הקושי המשברי עוד לפתחנו ועלינו לסגל פתרונות "אחרים" לבעיה המתפתחת. לצד זה, מהירות השינוי בעולם האזרחי מחייבת אותנו להסתגל – למהפכת ה AI, גמישות מודלי העסקה, פער בין דורי ועוד.

מאמר זה יסקור את המגמה של איוש משרות למול כישורים תוך התמקדות בהשלכותיה על משק העבודה הישראלי ועל משרתי הקבע בצה"ל. נבחן מחקרים עדכניים בנושא, ננתח את היתרונות והאתגרים של גישה זו ונבחן כיצד ניתן ליישם אותה בתוך כתלי הצבא. לבסוף, נציע המלצות לאופן שבו צה"ל יכול לפתח את כישורי משרתיו כך שיתאימו למגמות העכשוויות בשוק העבודה ונדגיש את הפוטנציאל של השירות הצבאי כמקפצה לקריירה אזרחית מוצלח – זאת בכדי להגביר את אטרקטיביות השירות ולייצר פתרונות "אחרים" לבעיה כואבת.

רקע

בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים משמעותיים שבחנו את המגמה של העדפת כישורים על פני ניסיון בשוק העבודה. הגישה, שפוגשת את המשק התעסוקתי יותר ויותר- מקדשת את יכולותיו של אדם ואת חוזקותיו ומצמצמת את השפעת הניסיון התעסוקתי ואפילו את ההשכלה האקדמאית שרכש.

מחקר שנערך על ידי Deloitte (2023) בנושא "Global Human Capital Trends" מצא כי 63% מהמנהלים מדווחים על מעבר לגישה מבוססת כישורים בגיוס ובניהול כוח האדם. המחקר מדגיש כי ארגונים המאמצים גישה זו מדווחים על שיפור ב-107% בהתאמת עובדים לתפקידים ועל עלייה של 98% בשביעות הרצון של העובדים.

מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה (2022) בחן את השינויים במשק העבודה הישראלי ומצא כי חברות טכנולוגיה ישראליות מובילות אימצו גישות גיוס המתמקדות בכישורים כמו חשיבה אנליטית, יכולת פתרון בעיות וגמישות מחשבתית, במקום להתמקד בניסיון ספציפי או בהשכלה פורמלית. גם כאן המחקר מפרט את התוצאות החיוביות של שיטת הגיוס המדוברת.

מחקר נוסף של מכון טאוב (2024) בחן את השינויים בגיוס עובדים במגזר הציבורי בישראל. המחקר מצא כי משרדי ממשלה ורשויות מקומיות מתחילים לאמץ גישות גיוס גמישות יותר, המדגישות כישורים רוחביים כמו יכולת עבודה בצוות, תקשורת אפקטיבית ויכולת הסתגלות לשינויים.

מחקר של World Economic Forum (2023) על "The Future of Jobs"  מצביע על הכישורים החשובים ביותר לשוק העבודה העתידי, ביניהם: חשיבה אנליטית וחדשנות, למידה אקטיבית ואסטרטגיות למידה, פתרון בעיות מורכבות, חשיבה ביקורתית וניתוח, ויצירתיות ומקוריות. המחקר מדגיש כי כישורים אלה חוצים תעשיות וסקטורים. מחקר של McKinsey Global Institute (2023) מצטרף לטיעונים ומציין כי מגמה זו הופכת לכוח מרכזי בשוק העבודה הגלובלי.

הדוגמאות המובאות בפרק זה מספקות בסיס מוצק להבנת המגמה העכשווית של העדפת כישורים על פני ניסיון ומדגישות את הרלוונטיות שלה הן למשק הישראלי ובו גם לצה"ל.

ניתוח המגמה

א. יתרונות העדפת כישורים על פני ניסיון:

העדפת כישורים על פני ניסיון מביאה עמה מספר יתרונות משמעותיים לשוק העבודה המודרני. ראשית, היא מגבירה את הגמישות התעסוקתית עבור העובדים ומאפשרת לעובדים לנוע בין תפקידים ותעשיות שונות ביתר קלות. התנועה מתאפשרת גם בתוך הארגון: מחקר שנערך על ידי Cappelli (2022) ב-Harvard Business Review  מצא כי ארגונים המתמקדים בכישורים מדווחים על שיפור של 35% בניידות הפנים-ארגונית של עובדים. שנית, גישה זו מקדמת הזדמנויות שוות יותר, במיוחד עבור עובדים צעירים או כאלה שנמצאים בתהליך שינוי קריירה. לפי מחקר של- World Economic Forum (2023) 78% מהחברות שאימצו גישה מבוססת כישורים דיווחו על גיוון רב יותר בכוח העבודה שלהן.

יתרון נוסף הוא הפוטנציאל לחדשנות מוגברת.  מחקר עדכני של Harvard Business Review  מצא כי צוותים מגוונים יותר מביאים לגישה חדשנית יותר בתוך ארגונים. לפי מחקר מ-2022, גיוון זה מאפשר פרספקטיבות חדשות שמובילות לתוצרים ופתרונות יצירתיים יותר, בעיקר במגזר הטכנולוגי. (Cappelli, 2022, Harvard Business Review) מכאן- עובדים בעלי כישורים מגוונים נוטים להביא פרספקטיבות חדשות ורעיונות יצירתיים לתפקידים – מה שמוביל לחדשנות ארגונית משופרת.

התמקדות בכישורים גם מאפשרת התאמה טובה יותר בין העובד לתפקיד. מחקר של Deloitte (2023) מצא כי חברות המשתמשות בגישה מבוססת כישורים מדווחות על שיפור של 50% בהתאמת עובדים לתפקידים.

ב. אתגרים והזדמנויות בשוק העבודה המשתנה:

לצד היתרונות, המעבר לגישה מבוססת כישורים מציב גם אתגרים משמעותיים לארגון. אחד האתגרים המרכזיים הוא הצורך בהערכה מחודשת של תהליכי גיוס. כפי שמציינים Ratan וFrankiewicz (2023)  במחקרם עבור McKinsey – ארגונים נדרשים לפתח כלים חדשים להערכת כישורים, מעבר לשיטות המסורתיות של בחינת קורות חיים וראיונות סטנדרטיים. זה דורש השקעה משמעותית בפיתוח מערכות הערכה חדשות ובהכשרת מגייסים.

אתגר נוסף הוא הצורך בהשקעה מוגברת בהכשרה. לפי מחקר של OECD (2024), חברות המאמצות גישה מבוססת כישורים מדווחות על עלייה של 30% בהוצאות על הכשרה והדרכה לעובדים חדשים. עם זאת, אותו מחקר מצא גם כי השקעה זו מובילה לשיפור של 40% בביצועי העובדים לטווח ארוך.

מעבר לכך- הערכת כישורים מורכבת למדידה. השכלה וניסיון ניתן להסביר דרך תעודות ותימוכין. אבל איך מסבירים יכולות למידה? כיצד מודדים כישורים של חשיבה אסטרטגית או יכולת הנעה וניהול? האם ניתן לכמת יכולות וכישורים באופן שמנבא התאמה או הצלחה? אין ספק שטמון כאן אתגר שהפיצוח שלו גם בתוך צה"ל וגם מחוצה לו הוא עניין מורכב.

עבור הפרט בתהליך הגיוס לא סומנו בשלב זה אתגרים משמעותיים למעט ההסתגלות וההתמסרות לשינוי אך בקצב ההתפתחות העולמי בתחומי ניהול משאבי אנוש ומהפכת הבינה המלאכותית – גם כאן, להערכתי, צפוי אתגר משמעותי.

ג. השלכות על שוק העבודה הישראלי:

בהקשר הישראלי, המגמה של העדפת כישורים מציעה הזדמנויות ייחודיות. מחקר של מכון טאוב (2024) מצא כי גישה זו מתאימה במיוחד למשק הישראלי, המתאפיין בחדשנות וגמישות. המחקר מצביע על פוטנציאל לשילוב טוב יותר של אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה, כולל חרדים, ערבים, ויוצאי צבא.

בענף ההייטק הישראלי, שהוא מנוע צמיחה מרכזי למשק, גישה זו עשויה לסייע בהתמודדות עם מחסור בכוח אדם מיומן. מחקר של Start-Up Nation Central (2023) מצא כי חברות הייטק שאימצו גישה מבוססת כישורים הצליחו להגדיל את מאגר המועמדים שלהן ב-45%, כולל מועמדים ללא רקע טכנולוגי פורמלי. עוד הוכחה שהישענות על כישורים עשויה לנצח את העדפת הניסיון ומסתמנת מגמה ברורה.

לסיכום, המעבר לגישה מבוססת כישורים מציב אתגרים משמעותיים בעיקר עבור המערכת- תהליכי הגיוס, האיתור והאיוש, אך גם מספק הזדמנויות רבות לשיפור ולהתאמה של שוק העבודה הישראלי לצרכים העכשוויים והעתידיים וטומן בחובו אפשרויות רחבות מאוד עבור הפרט המועמד לתפקיד- גם זה שנמצא בתחילת דרכו במשק התעסוקה וגם זה שנע בתוכו ממקום למקום.

השלכות הנושא על משרתי הקבע בצה"ל

המגמה של העדפת כישורים על פני ניסיון מביאה עמה השלכות משמעותיות עבור משרתי הקבע בצה"ל, הן במהלך שירותם והן לקראת השתלבותם בשוק העבודה האזרחי.

כך למשל מציגות הטענות במחקר שנערך על ידי Start-Up Nation Central (2023),  שמצא כי חברות רבות במגזר ההייטק מדווחות על מוכנות לשקול מועמדים עם רקע צבאי בזכות הכישורים שהם מביאים לשוק העבודה, גם אם אין להם ניסיון ישיר בתעשייה הספציפית. גם כאן מדובר בטענה חשובה שתומכת בחשיבות הניסיון הצבאי – לא כניסיון תעסוקתי קלאסי או מקביל לניסיון אזרחי אלא בתקופה הבונה כישורים משמעותיים לשוק התעסוקה שמסומנים כמוערכים יותר ויותר.

בהסתמך על מחקרה של פרופ' רונית קרק (2020), השירות הצבאי מהווה סביבה ייחודית לפיתוח כישורים מנהיגותיים רכים, החיוניים להצלחה בשוק העבודה האזרחי. קרק מגדירה את המנהיגות הפרדוקסאלית באופן שדורש מהמפקד לנהל מתח מורכב בין סביבה מוגדרת וקשיחה לבין הפעלת גמישות ויצירתיות בקבלת החלטות. המציאות הפרדוקסאלית פוגשת אפוא גם את המגזרת האזרחי והעסקי בתהליכי ניהול במציאות משתנה. מפקדים שמסגלים חשיבה מרחיבה, יכולת הטלת ספק ואומץ ניהולי יכולים להיות נכס ניהולי משמעותי בעולם האזרחי.

קרק מציינת כי הכישורים הנרכשים במהלך השירות הצבאי, כגון מנהיגות, קבלת החלטות תחת לחץ, עבודת צוות וניהול משאבים, יוצרים תשתית איתנה לקריירה אזרחית מצליחה. אך למרות היתרונות הברורים של גישת פיקוד- ניהול פרדוסקאלית,  היכולת לזהות את המתחים היא מורכבת ודורשת תהליכי הכשרה ואימון.  

עוד התייחסות מעניינת לעניין מופיעה במחקרים ומאמרים של RAND Corporation מכון מחקר המתמקד בפתרונות לאתגרים עולמיים מורכבים. המחקרים מדגישים כי כישורים שנרכשים במהלך השירות הצבאי כמו חשיבה ביקורתית, ניהול פרויקטים ועבודת צוות, הם בעלי ערך רב גם בהקשר האזרחי. הכישורים הלא-טכניים הללו, כמו יכולת קבלת החלטות תחת לחץ ומנהיגות אדפטיבית, משפרים את יכולת ההשתלבות של יוצאי צבא במגזר האזרחי, ומעסיקים רבים מעריכים את היכולת של יוצאי צבא להתמודד עם סביבות עבודה דינמיות ומורכבות.

לסיכום, המגמה של העדפת כישורים על פני ניסיון וההבנה הקיימת במשק התעסוקה האזרחי של ערכם של הכישורים הצבאיים מציעה הזדמנויות משמעותיות למשרתי הקבע בצה"ל. עם זאת, מימוש הפוטנציאל הזה דורש התאמה והכנה מכוונת, הן מצד הצבא והן מצד המשרתים עצמם. בחלק הבא, נבחן כיצד ניתן ליישם את המגמה הזו בתוך צה"ל עצמו, ובכך להכין טוב יותר את משרתי הקבע לקריירה עתידית בשוק האזרחי

יישום המגמה בתוך צה"ל

הצורך באימוץ גישת העדפת כישורים בצה"ל: צה"ל, כארגון מוביל ומשפיע בחברה הישראלית, ניצב בפני הזדמנות משמעותית לאמץ את גישת העדפת הכישורים. מחקר של מכון שמואל נאמן בטכניון (2023) מדגיש את הערך של כישורי מנהיגות, עבודת צוות ויכולת קבלת החלטות תחת לחץ הנרכשים בצה"ל, ואיך הם מוערכים דיים במגזר הפרטי. מחקר זה מצא כי 72% מהמעסיקים במגזר הפרטי רואים בשירות צבאי יתרון, במיוחד כאשר מדובר במשרתי קבע.

​אם כך, נכון יהיה לפתח גישה של מדידת כישורים גם בתוך המערכת – ראשית מתוך הבנת היתרונות של המגמה המוצגת במאמר זה ושנית עבור נקודת המעבר מהשירות הצבאי לקריירה אזרחית. ביישום גישה מסוג זה מסומן שירות צבאי ארוך טווח כמקפצה תעסוקתית בסדר גודל ומאפשר במובנים מסוימים תפיסת שירות אטרקטיבי יותר לכל הפחות.

לאור זאת, ניתן למשל לבנות תהליך הערכה מבוסס כישורים. הטענה בדבר הצורך בהערכה והכשרה מותאמת כישורים במסגרת צבאית נתמכת במספר מחקרים שנעשו בעיקר על צבאות זרים כמו זה של ארה"ב. לדוגמה, מחקרים של RAND Corporation  על פיתוח כישורים בצבא ארה"ב (Army) מראים את החשיבות הרבה של פיתוח כישורים כמו חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, וניהול מנהיגות אדפטיבית במהלך שירותם של חיילים וקצינים. מחקרים אלו מציעים מודלים המשלבים הערכות רב-ממדיות שנועדו למצות את הפוטנציאל של כל חייל ולסייע בהתאמת הכישורים לצרכים שונים בשירות ובמעבר לשוק האזרחי. אחד הדוחות מ-2023 מצביע על הצורך במערכות הערכה גמישות ודינמיות שיאפשרו עדכון מתמשך של פרופיל הכישורים של כל חייל, וכך לשפר את ההתאמה שלו לתפקידים שונים לאורך הקריירה הצבאית והאזרחית.

כמו כן, Center for Army Leadership  מדגיש את החשיבות של הערכה מתמשכת לאורך השירות כחלק מפיתוח כישורי מנהיגות וחשיבה אסטרטגית. תוכניות כמו Project Athena  נועדו לפתח מנהיגות אפקטיבית על בסיס הערכה מבוססת כישורים​.

תהליכי הפיתוח בתוך המסלול הצבאי גם הם יכולים להתכתב עם גישת הכישורים ולאפשר ורסטיליות, מעבריות רב חילית ורב זרועית ואיוש מותאם יכולות. ניתן לראות תהליכים חוצי ארגון שכבר מדברים את השפה הזו – החל מדיוני שיבוצים רב חילים בזרוע היבשה ועד הקמת מרכז ההשמה הצה"לי בחטיבת הסגל שייעודו לאפשר איוש מחוץ לכתלי החיל או הזרוע דרך התאמת היכולות ועל בסיס ההבנה שמסלול הפיתוח לא חייב להישען על המקצוע.  

יתרה מכך, נכון יהיה לשלב הערכת כישורים גם בתהליכי קידום. לצד המבחנים הקיימים – כישורים שהוכחו כמתאימים לפיקוד או ניהול בכיר הם חלק בלתי נפרד מהיכולת לסמן את שדרת הפיקוד הבאה בצה"ל. כישורי למידה, הנעה לפעולה, יכולות ביטוי וחשיבה אסטרטגית אינם נמדדים בתהליך זה ואולי הגיעה העת.

ביחס לטענה על הערכת כישורים כחלק מתהליכי קידום, Harvard Business Review דנה רבות בצורך להטמיע כישורים בניהול וקידום עובדים. בדיון על ניהול טאלנטים למשל נידונים היתרונות של בסיס הכישורים בקידום מנהיגות ארגונית, במקום הסתמכות על ותק בלבד. מחקרים אלו מראים כי הערכה והתמקדות בכישורים יכולים ליצור מנהיגות מגוונת ואפקטיבית יותר, כאשר ההסתכלות על כישורי מנהיגות, חשיבה ביקורתית, והתאמה לתפקיד משחקת תפקיד חשוב יותר בביצועי הארגון מאשר הניסיון לבדו.

יישום מגמת העדפת הכישורים בצה"ל טומן בחובו פוטנציאל משמעותי לשיפור היעילות הארגונית, פיתוח ההון האנושי, והכנה טובה יותר של משרתי הקבע לקריירה עתידית. עם זאת, הצלחת היישום תלויה בהטמעה מערכתית, שינוי תפיסתי, והשקעה בפיתוח כלים ומתודולוגיות חדשות

השירות הצבאי כמקפצה לקריירה אזרחית

השירות הצבאי, ובמיוחד שירות הקבע, מהווה הזדמנות ייחודית לפיתוח כישורים רלוונטיים לשוק העבודה האזרחי.

תשלום הפנסיה הצבאית מהווה רשת ביטחון כלכלית אך אינו מבטל את הצורך בקריירה נוספת- הן בהיבטים כלכליים והן בהיבטי הגשמה עצמית. במחקר של משרד האוצר (2022) שדן בהשתלבות פורשי צבא הקבע בשוק העבודה נזכר כי 76.5% מהפורשים יעבדו כשכירים או עצמאיים בטווח גילאי העבודה (42-67).

במאמר של ממד"ה שערכו טאובר ושחף (2021) מסומנת מגמת העצמה ופיתוח המפקדים כצורך מערכתי הולך וגובר. המאמר מתייחס לצורך בעמדה אקטיבית של הארגון (צה"ל) כלפי התפתחות פרסונלית במהלך השירות הצבאי. הגם שלא ממקד את הפיתוח בהכרח לכישורים הרי שמסמן את נקודת היציאה משירות כמשמעותית לארגון ולפרט בהקשר הפיתוח האישי. ההתבוננות על משרתי הקבע בנקודה זו הוא כאל שגרירים של הארגון לגישתם ויש לאפשר את המעבר באופן שמאפשר העצמה גם בשוק האזרחי ביום שאחרי.  יתרה מכך, טאובר ושחף (2021) מציעות לאתגר את החשיבה הארגונית בהתבוננות קדימה ומסבירות שארגונים מתקדמים נדרשים לפתח אנשים לאו דווקא מתוך ראיית התועלת הארגונית והשגת מחויבות עובדים אלא מתוך חובה רחבה יותר – להתפתחות אנשיהם באופן כללי.

לצד זאת, אחד האתגרים המרכזיים שזיהתה פרופ' קרק (2020) הוא הצורך בתרגום של כישורים צבאיים לשפה המתאימה לשוק העבודה האזרחי. המעבר מהשירות הצבאי לקריירה אזרחית דורש התאמות בהצגת הכישורים הרכים למעסיקים אזרחיים, שאינם בהכרח מכירים את ההקשרים הצבאיים שבהם נרכשו הכישורים הללו. קרק ממליצה על פיתוח תוכניות הכשרה שיסייעו למשרתי קבע בהבנת הפוטנציאל של כישוריהם והצגתם בצורה אפקטיבית בשוק העבודה, תוך מתן דגש על תרגום של כישורים צבאיים לאזרחות באופן שיעלה בקנה אחד עם הדרישות המקצועיות של המגזר האזרחי.

כיום, מתנהל תהליך ליווי תעסוקתי והשמה במנהל הפרישה בנקודת היציאה משירות. בתהליך זה אנו פוגשים לא מעט מהאתגרים שסומנו במאמר זה. משרתי הקבע הם משאב משמעותי עבור המשק הישראלי. גם כשאינם יוצאים משירות עם ניסיון תעסוקתי שיש לו מקבילה אזרחית – בנקודת הפרישה הם עמוסים בכישורים ויכולות שתרומתם למשק הישראלי רבה.

גם כשמנטרלים את דרגתם, השכלתם והתפקידים שביצעו בשירות – יכולותיהם עולות על זה של העובד הממוצע במשק בעיקר בתחומים הנוגעים לניהול, הובלת צוותי עבודה, תכנון ויישום תכניות, ניהול זמן וידע ועוד רבים.

כדי למצות את הזדמנות הכישורים בצורה מיטבית, נכון יהיה להסתכל עליה לא רק בנקודת היציאה משירות אלא בתוך השירות בצורה מתפתחת , ארוכת טווח ומשתנה. לכן, אסמן מספר המלצות:

1. פיתוח מערכת הערכה מבוססת כישורים בצה"ל : יש לפתח ולהטמיע מערכת הערכה חדשה המתמקדת בכישורים מגוונים, כולל כישורים רכים וקוגניטיביים. מערכת זו תשמש הן לצורכי שיבוץ וקידום והן כבסיס להכנה לקריירה אזרחית עתידית.
2. הטמעת גישת הכישורים בתהליכי הגיוס והקידום:  יש לשלב את גישת הכישורים בתהליכי הגיוס והקידום בצה"ל, תוך מתן דגש על התאמה בין כישורי המשרת לדרישות התפקיד, ולא רק על ניסיון או ותק.
3. פיתוח "פרופיל כישורים" דינמי: מומלץ ליצור "פרופיל כישורים" דינמי לכל משרת קבע, המתעדכן לאורך השירות ומשמש הן לצורכי ניהול הקריירה הצבאית והן כבסיס להכנה לקריירה אזרחית.
4. הרחבת תוכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי:  יש להרחיב את תוכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי בצה"ל כך שיכללו פיתוח כישורים רלוונטיים לשוק העבודה המודרני, כגון חשיבה ביקורתית, יצירתיות, ומיומנויות דיגיטליות מתקדמות. הדבר רלוונטי לקורסי הפיקוד הזוטר והבכיר אך גם להשתלמויות והכשרות שוטפות.
5. חיזוק שיתוף הפעולה בתהליכי השמה בין מנהל הפרישה למשק הישראלי:  לצורך הכרה הדדית בכישורים. שיתופי פעולה אלו יכולים לכלול תוכניות התמחות ומנטורינג, חילופי ידע, קהילות מפקדים וסטנדרטיזציה של הערכת כישורים. בחלקן – תכניות אלו כבר מתקיימות.
6. העמקת המחקר הצבאי בתחום הכישורים למול העולם התעסוקתי המתפתח: מיסוד תהליכי עומק שיתמקדו בזיהוי וטיפוח כישורים הנדרשים לעולם העבודה העתידי, הן בהקשר הצבאי והן בהקשר האזרחי. 

סיכום

המאמר מדגיש את המגמה המתפתחת של העדפת כישורים על פני ניסיון והאופן שבו מגמה זו מהווה הזדמנות למשרתי הקבע במעבר בין השירות הצבאי לתעסוקה אזרחית.

המשק האזרחי הולך לכיוונים תואמי מציאות ודור ומקדש את היכולות על פני המסלול, את הכישורים על פני התפקיד. נכון לצבא להסתכל על המגמה כנקודת השראה צופה פני עתיד ולהתייחס עליה כהזדמנות מערכתית.

הכיוונים וההמלצות שסומנו במאמר זה יאפשרו לצה"ל לא רק לשפר את יעילותו הארגונית, אלא גם להוות מודל לאומי בפיתוח והערכת כישורים, ולהכין טוב יותר את משרתיו לקריירה מוצלחת בעולם האזרחי. בכך, צה"ל יתרום משמעותית לחיזוק ההון האנושי במשק הישראלי ולצמיחה הכלכלית של המדינה.

כאמור, אם נשכיל לאמץ את גישת הכישורים על פני ניסיון נייצר ערך לפיתוח המפקדים ואנשי הקבע בתוך כתלי הצבא ומחוצה לו בנקודת הפרישה משירות.

במציאות שבה עלינו לייצר פתרונות או מנופים אסטרטגיים לאטרקטיביות השירות – ההסתכלות על הקריירה הצבאית כמקפצה לקריירה הבאה תוך פיתוח מיטבי של יכולותיו של הפרט הוא מפתח להצלחה.

רשימה ביבליוגרפית:

1. Bock L. (2015). Work Rules!: Insights from Inside Google That Will Transform How You Live and Lead. Twelve.
2. Schmidt F. L. & Hunter J. E. (2004). General mental ability in the world of work: Occupational attainment and job performance. Journal of Applied Psychology, 86(3), 162-173.
3. Deloitte (2023). Global Human Capital Trends: Leading in the 21st century. Deloitte Insights.
4. World Economic Forum (2023). The Future of Jobs Report 2023. World Economic Forum.
5. OECD (2024). Skills Outlook 2024: Learning for Life. OECD Publishing.
6. מכון טאוב (2024) דוח שנתי: כלכלה וחברה בישראל 2024. מכון טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
7. Maman, Y., & Kaplan, S. (2022). The Role of Military Service in Israeli Career Development: Leadership, Teamwork, and Decision-Making Skills. Technion – Samuel Neaman Institute.
8.    Start-Up Nation Central. (2023). The Impact of Military Service on High-Tech Employment in Israel. Start-Up Nation Central Report.
9. Kark, R. (2020). Military Leadership and its Transition to Civilian Careers: A Psychological Perspective. Bar-Ilan University Press.
10. RAND Corporation. (2023). Nontechnical Skills Acquired in Military Service: What Veterans Bring to Civilian Workplaces. RAND Corporation.
11. Center for Army Leadership (2024). Athena Project: Empowering Effective Leaders. US Army Combined Arms Center.
12. Harvard Business Publishing (2023). Talent & Talent Management: Articles, Research, & Case Studies on Talent & Talent Management.
13. טאובר ושחף (2021). ביקשנו מפקדים וקיבלנו בני אדם או: כיצד לפתח אישית 40,000 אנשי קבע? מגזין מערכות, גיליון פברואר 2021.