בזמן שהדיון על AI ויצירתיות מתלהט, מחקרים ומאמרים חדשים מציגים תמונה מרתקת ומורכבת על היתרונות והחסרונות של יצירתיות אנושית לעומת יצירתיות מלאכותית. האם יש לזה השלכות על עולם משאבי אנוש? ברור שכן!

 דוגמאות מעניינות ממחקרים אחרונים בתחום:

1. מחקר של ד"ר נינה בגוש (2024, Nature's Humanities and Social Sciences Communications):
   • בוצעה השוואה בין 250 סיפורים שנכתבו על ידי בני אדם ל-80 סיפורים שנוצרו על ידי מחוללי טקסטים שונים.
   • המחקר בדק את איכות התוכן, העומק הרגשי והניואנסים התרבותיים של הסיפורים.
   • נמצא כי בני אדם בולטים ביכולת ליצור תוכן מקורי ועשיר בניואנסים תרבותיים ובמורכבויות רגשיות, בעוד ש-AI הצטיין ביצירת תוכן מובנה ועקבי, אך לרוב חסר את העומק הרגשי והתרבותי שמאפיין סיפורים אנושיים.
2. מחקר מאוניברסיטת פנסילבניה ומכון הטכנולוגיה של ניו ג'רזי :
   • המחקר בדק את היעילות של AI ביצירת רעיונות למוצרים חדשים בהשוואה לסטודנטים.
   • נמצא כי AI היה יעיל יותר מבני אדם במהירות ייצור רעיונות חדשים.
   • עם זאת, הרעיונות של AI דורגו מעט נמוך יותר במדד החדשנות בהשוואה לרעיונות של הסטודנטים.
3. מחקר של ד"ר אריק גוזיק מאוניברסיטת מונטנה :
   • השווה בין היצירתיות של ChatGPT לזו של סטודנטים, באמצעות מבחן טורנס (Torrance Tests of Creative Thinking), שהוא מבחן קלאסי להערכת יצירתיות.
   •  ChatGPT דורג באחוזון העליון של האוכלוסייה הכללית במדדי יצירתיות, ובמרבית המקרים עלה על הסטודנטים בביצועיו במבחני יצירתיות.
4. מחקר של GravityWrite:
   • מחקר זה בחן את יכולת AI לייצר תוכן מותאם SEO (אופטימיזציה למנועי חיפוש) במהירות ובסקלאביליות גבוהה, תוך השוואה לתוכן אנושי מבחינת עומק רגשי ומעורבות קהלים.
   • במחקר נבחנו מדדים כמו מהירות הייצור, יעילות הגעה לקהלי יעד, ורמת שביעות הרצון של קהל הקוראים.
   • נמצא כי AI יעיל במיוחד בייצור תוכן במהירות ובכמויות גדולות, במיוחד בתכנים ממוקדי SEO, אך האיכות והעומק הרגשי שמספקים כותבים אנושיים תורמים לשיפור החוויה ומעניקים לתוכן שכבות משמעות נוספות.

מה זה אומר על עולם משאבי האנוש שלנו?

השילוב בין AI לבני אדם בתחום משאבי האנוש מציע יתרונות משמעותיים:

• יעילות:  AI יכול לבצע משימות חוזרות ונשנות, כמו סינון קורות חיים או תזמון ראיונות, בצורה מהירה ויעילה יותר מבני אדם.
• סקלביליות: AI יכול להתמודד עם כמויות גדולות של נתונים וליצור תוכן בקנה מידה רחב, מה שיכול להיות שימושי עבור ארגונים גדולים עם צורכי גיוס רבים.
• חדשנות:  AI יכול לנתח נתונים ולזהות דפוסים ותובנות חדשות, מה שיכול לסייע בפיתוח אסטרטגיות גיוס ושימור חדשניות.
• חסכון בעלויות: שימוש ב- AI יכול להוזיל את עלויות התפעול של מחלקת משאבי האנוש, על ידי צמצום הצורך בעובדים נוספים.

עם זאת, חשוב להיות מודעים גם למגבלות של הבינה המלאכותית:

• יצירתיות: למרות ש- AI יכול לסייע ביצירת רעיונות חדשים, הוא עדיין לא מגיע לרמת היצירתיות והמקוריות של בני אדם.
• הבנה רגשית: AI מתקשה להבין ולשקף רגשות אנושיים, מה שחיוני בתקשורת אפקטיבית במשאבי אנוש, כמו בראיונות עבודה או בניהול קונפליקטים.
• הטיות: AI עלול לשקף הטיות קיימות בנתונים עליהם הוא אומן, מה שיכול להוביל לאפליה בתהליכי גיוס.

לסיכום – שילוב AI במשאבי אנוש יכול להציע יתרונות רבים, אך חשוב לעשות זאת בצורה מושכלת ומאוזנת. עתיד משאבי האנוש שייך למי שיודע לשלב בין היצירתיות האנושית הייחודית לבין הידע, היעילות והיכולות של .AI שיתוף פעולה בין בינה מלאכותית לנשות ואנשי משאבי האנוש עשוי להיות האסטרטגיה המנצחת.

**מגבלות המחקר: יש לציין כי המחקרים הנוכחיים מוגבלים בהיקפם ובזמן. התפתחויות מהירות בתחום ה-AI עשויות לשנות את התוצאות בעתיד. מחקרי המשך יכולים לבחון את ההשפעה של מודלי AI מתקדמים יותר על תהליכי משאבי האנוש **

מקורות לקריאה נוספת:

1. Beguš, N. (2024). "Experimental narratives: A comparison of human crowdsourced storytelling and AI storytelling". Nature's Humanities and Social Sciences Communications
2. Gozik, E. (2024). "Comparative study of ChatGPT and student creativity using Torrance Tests". University of Montana
3. University of Pennsylvania & New Jersey Institute of Technology (2024). "AI vs. Human Product Ideation: A Comparative Study"
4. GravityWrite (2024). "AI vs. human content: the role of AI in content creation"
5. AIContentfy (2024). "AI Generated vs Human Written Content: Who Creates Better Content for Readers?"