מאת יעקב רוזן, מנחה סדנאות AI  למנהלים ועובדים, למשאבי אנוש, גיוס, ותפעול וסדנאות לינקדאין וסורסינג מבוססי AI

התקופה הנוכחית בה עובדים רבים יושבים בבית, מתמודדים עם חרדה, מצוקה אישית, ניתוק פיזי ובית לא שקט הופכת את תפקידי משאבי האנוש למשמעותיים מתמיד.
אבל לא מדובר רק ב"רווחה ארגונית".
מדובר במנהיגות.
מדובר בניהול חוסן.
ומדובר בהכרה בכך שחיבור אנושי הוא תשתית קריטית לתפקוד ארגוני.

הנה עשרה עקרונות פרקטיים ומוכחים שמנהלות ומנהלי HR יכולים לאמץ כבר מחר בבוקר.

1. פתחו שגרות של חיבור – גם באמצעים פשוטים

בידוד פיזי מוביל במהירות לבדידות רגשית. הדרך הנגדית עוברת בחיבור יומיומי.
צרו מסגרות קבועות שמזכירות לעובדים שהם חלק ממשהו:
–  שיחת זום יומית (אפילו של 10 דקות)
 – קבוצת ווטסאפ לשיתוף רגעים מחיי היומיום
–  קובץ פתוח לעדכונים אישיים או קטעי השראה
אלו לא פעולות של "רווחה" – אלא עוגנים של שפיות.

 2. הכניסו "מינון אנושי" לשיחות העבודה

אל תמהרו לפתוח ישיבה בעדכון משימות.
הקדישו 3-5 דקות לשיחה פתוחה, בלי תכלית.
"מה שלומכם הבוקר?"
"ספרו לי מה היה הדבר הכי לא צפוי אתמול."
שאלות כאלו לא רק שוברת קרח- הן פותחות לב, ומאפשרות מרחב בטוח.

>> למידע על סדנאות AI פרקטיות להנהלות, עובדים והמחלקות השונות לחצו כאן
או שלחו אלינו מייל ל info@hrd.co.il <<<

3.  שדרו גמישות ותנו לכך ביטוי מעשי

גמישות היא לא סיסמה – היא תנאי בסיס לתפקוד.
ילדים בלי מסגרות, אזעקות, מחסור בשינה וכמובן חשש, לחצים ומתח נפשי – מציאות כזו לא מאפשרת קצב עבודה רגיל.
תנו חופש בקביעת שעות, דחו דדליינים, אל תמדדו תפוקות כמו בימי שגרה.

4.  תנו מקום לבלתי צפוי – בלי לבקר

עובד שלא עונה, מאחר, או לא הגיש בזמן ככל הנראה מתמודד עם קושי.
שאלו:
 –"מה מקשה עליך עכשיו?"
 "– איך נוכל להקל?"
המטרה היא לא "לוותר", אלא להפחית לחצים וליצור מרחב תפקוד אנושי ומבין.

5.  צרו קובץ עזרה הדדית – זה עובד

יוזמה פשוטה, אפקט מדהים:
קובץ שיתופי בו עובדים רושמים מה הם צריכים – ומה הם יכולים להציע.
לדוגמה:
– “יש לי מקום פנוי בטרמפ מאשדוד.”
– “אני יכולה לשמור שעה ביום על ילדים בזום.”
– “מי צריך שיחת אוורור?”

הרווח: תחושת קהילה ואחריות הדדית.

6.  היו שם – גם אם אין לכם את כל הפתרונות

לפעמים מה שצריך זה לא מענה – אלא נוכחות.
עובד שלא הגיב, נראה מכונס, לא התבטא – שלחו לו הודעה קצרה.
"סתם רציתי לשאול איך אתה. בלי קשר לעבודה."
האמירה הזו לא תשכח. היא שווה יותר מכל בונוס.

7. ערכו מיפוי שקט של מצבים רגישים

אל תחכו שיבקשו עזרה.
שבו עם מנהלי ביניים, בדקו מי עבר פגיעה ישירה, מי נמצא במצוקה, מי שותק פתאום.
במצבי טראומה, דווקא אלה שהכי צריכים עזרה – לא יבקשו אותה.
פנייה יזומה, שקטה, אישית – יכולה להציל מצב רגשי ואף נפשי.

8. שלבו מומחים לעזרה נפשית ולסדנאות חוסן

מפגש עם פסיכולוגית, מאמנת מיינדפולנס, או מנטורית לחוסן – אפילו חד-פעמי  –
יכול לשנות דינמיקה של צוות שלם.
המסר הוא: גם ברמה הארגונית – אנחנו רואים, שומעים, ומגיבים.
למידע על סדנת חוסן פרקטית לעובדים לחצו כאן

9.  שקפו את האמת – גם כשקשה

אם יש קושי בארגון או אי-ודאות עסקית – אל תסתירו.
דווקא בתקופה כזו, עובדים לא מצפים לחדשות טובות – אלא לשקיפות.
כשהם מרגישים חלק מהתמונה – הם הופכים לבעלי ברית שרתומים למצוא פתרונות.

10.  הזמינו את העובדים לקחת חלק ביצירת הפתרונות

אל תנסו להמציא את הכל לבד. שאלו את העובדים:
 –  "מה יעזור לכם עכשיו?"
–"איזו יוזמה קטנה יכולה לשפר את היום שלכם?"
עצם השאלה יוצרת תחושת ערך. ואפילו יוזמה אחת שתגיע מהשטח תרגיש כמו נשימה ארגונית חדשה.

לסיכום:

המלחמה תיגמר – אבל מה שייזכר הוא מי היה אנושי.
מי ראה את העובדים לא ככוח עבודה – אלא כבני אדם.
מי יזם, הקשיב, גילה גמישות, והנהיג בשקט ובחמלה.

תפקידי HR בתקופת חירום אינם שוליים – הם מרכזיים.
כי דווקא כשתנאי השטח מתפרקים – האנושיות הופכת לסוג על עוגן קריטי לעובדים

>> למידע על סדנאות AI פרקטיות להנהלות, עובדים והמחלקות השונות לחצו כאן
או שלחו אלינו מייל ל info@hrd.co.il <<<