מאת יעקב רוזן, מנחה סדנאות AI  למנהלים ועובדים, למשאבי אנוש, גיוס, ותפעול וסדנאות לינקדאין וסורסינג מבוססי AI

סיכום המפגש המרתק בוא אירח ערן גפן את דניאל שרייבר, מנכ"ל למונייד (ניתן לצפות בתחתית המאמר)

בינה מלאכותית איננה עוד "מהפכה טכנולוגית" – היא שינוי יסוד במבנה הארגוני, בחלוקת העבודה ובמשמעות של יתרון תחרותי. ככל שנדחה את ההתמודדות עם המציאות הזו, כך יפחת הסיכוי של ארגונים להוביל בעתיד.

בשיחה מרתקת בין היזם והיועץ האסטרטגי ערן גפן לבין מנכ"ל למונייד דניאל שרייבר, עלו כמה מהתובנות המשמעותיות ביותר בנושא זה – תובנות שכל מנהל, אסטרטג ומקבל החלטות צריך לשים אליהן לב.

למה דווקא עכשיו? הקצב המסחרר של התפתחות ה-AI

קצב התפתחות ה-AI אינו דומה לשום דבר שראינו בעבר. הוא מהיר בהרבה מחוק מור, שבו כוח המחשוב מוכפל כל 18-24 חודשים. בינה מלאכותית משפרת את עצמה בקצב אקספוננציאלי, שבו יכולות שייקח לנו שנה לפתח כיום, עשויות להיבנות תוך שבוע בלבד בעוד מספר שנים. פער זה יוצר הזדמנויות אדירות למובילים, ואיום קיומי למתמהמהים. חברות שיאמצו את ה-AI מוקדם ויטמיעו אותה בליבת העסקים שלהן, יזכו ליתרון עצום בכל הקשור לפיתוח מוצרים, שיפור שירותים וייעול תהליכים.

ההשוואה של שרייבר להחלטת נטפליקס משנת 2007 לעבור באופן מוחלט לסטרימינג, למרות שהטכנולוגיה הייתה בחיתוליה, ממחישה את הנקודה. נטפליקס זיהתה את הפוטנציאל העצום של השינוי ועשתה קפיצת מדרגה נועזת. חברות שיאמצו AI באותה נחישות, גם כשהיא עדיין אינה מושלמת, ייהנו ממעמד דומה של חלוציות ויתרון תחרותי.

מה ארגונים חייבים לעשות כדי לקדם את הנושא?

אימוץ AI אינו משימה טכנולוגית בלבד, אלא דורש שינוי תרבותי ואסטרטגי עמוק. הנה כמה צעדים קריטיים שארגונים חייבים לנקוט:

1. מחויבות אסטרטגית מלאה: הנהלת הארגון וקברניטיו חייבים להבין ש-AI היא לא עוד פרויקט צדדי, אלא ליבת הפעילות העתידית. עליהם להתחייב באופן מלא לאימוץ AI ולהקצות את המשאבים הנדרשים לכך. המשמעות היא הכרה בכך ש"אינטליגנציה" ו"מומחיות" יהפכו למשאבים אינסופיים וכמעט חופשיים, מה שישנה את הכלכלה והמודלים העסקיים המוכרים.
2. המצאה מחדש מהיסוד, לא רק אדפטציה: אל לכם לנסות "להדביק" AI על גבי מערכות ותהליכים קיימים. הגישה הנכונה היא לחשוב מחדש על כל היבט של הארגון דרך עדשת ה-AI. כיצד תיראה חברת עורכי דין שבה רוב המחקר והכנת המסמכים מבוצעים על ידי AI, ורק עורכי דין בעלי כישורי אמפתיה גבוהים עוסקים באינטראקציה עם לקוחות? כיצד ייראה מרכז שירות לקוחות שבו רוב הפניות מטופלות על ידי בוטים מתקדמים? זוהי הגישה שיש לאמץ.
3. גישה פרואקטיבית והימנעות מעיכובים: חברות שיבחרו לחכות ולראות, ימצאו את עצמן בפער בלתי נסבל מול המתחרים. ככל שקצב הפיתוח יואץ, כך יגדל הפער. יש לפעול עכשיו, להתנסות, ללמוד וליישם במהירות.
4. מינוף נכסים קיימים: ארגונים בעלי בסיסי נתונים עשירים, אמון לקוחות קיים וידע רגולטורי, נהנים מ"חפיר" משמעותי מול מתחרים חדשים המבוססים על AI. הם יכולים למנף את היתרונות הללו כדי לבנות פתרונות AI מותאמים ומובילים.
5. העצמת עובדים באמצעות AI: במקום לראות ב-AI איום על משרות, יש לראות בה ככלי להעצמת עובדים. עודדו עובדים להשתמש בכלי AI כדי לשפר את הפרודוקטיביות שלהם, לייעל משימות, לבצע מחקרים ולנתח מידע. עובדים שישלטו בכלי AI יהיו בעלי יתרון משמעותי בשוק העבודה העתידי.
6. טיפוח "מאמני סוכני AI": תפקידי הניהול ישתנו. מנהלי ביניים, למשל, יצטרכו להפוך ל"מאמני סוכני AI", שיתמקדו בניהול והכוונה של צוותי AI, במקום רק צוותים אנושיים. תפקיד זה ידרוש הבנה עמוקה של יכולות ה-AI ואופן ההפעלה האופטימלי שלה.
7. תחרות פנימית כזרז לשינוי: דרך אפקטיבית לזרז את אימוץ ה-AI היא ליצור "מתחרה" פנימי – צוות שיבנה גרסה של החברה המבוססת כולה על AI. גישה זו תכריח את הארגון הקיים להתמודד עם השינויים הנדרשים ולחשוב מחדש על המודל העסקי שלו.

> למידע על סדנאות AI פרקטיות להנהלות, עובדים והמחלקות השונות לחצו כאן
או שלחו אלינו מייל ל info@hrd.co.il <<<

לאן מועדות פני ה-AI בארגונים ובעולם?

העתיד של ה-AI בארגונים ובעולם יתאפיין באוטומציה עמוקה של משימות קוגניטיביות, שינוי מהותי במבנה הארגוני ודגש הולך וגובר על יצירתיות, אמפתיה וכישורים אנושיים ייחודיים.

• שינוי תפקידים ומבנים ארגוניים: רבים מהתפקידים שחוזרים על עצמם והאנליטיים יהפכו לאוטומטיים. ארגונים יהפכו לרזים יותר, עם פחות שכבות ניהוליות ויותר צוותים אוטונומיים המופעלים על ידי AI. הדגש יעבור מביצוע משימות לניהול מערכות AI, פיקוח עליהן והגדרת יעדים אסטרטגיים.
• כלכלה מבוססת ידע זמין: ידע ומומחיות יהיו זמינים באופן כמעט בלתי מוגבל ובחינם. הערך יעבור מבעלות על מידע ליכולת לנצל אותו ביעילות, לשלב אותו ולהפוך אותו לתובנות מעשיות. זה יוביל למודלים עסקיים חדשים ולחברות המבוססות על AI כמנוע צמיחה מרכזי.
• התמקדות באדם: בעוד שה-AI תטפל במשימות שדורשות לוגיקה ועיבוד נתונים, תפקידם של בני האדם בארגונים יתמקד יותר ויותר במה ש-AI אינה יכולה לעשות – יצירתיות, חשיבה אסטרטגית, חדשנות, קבלת החלטות אתיות, ובמיוחד – אינטראקציה אנושית, אמפתיה, מנהיגות וחיבור רגשי.
• AI כ"טייס משנה" לכל עובד: בעתיד הלא רחוק, לכל עובד יהיה "טייס משנה" מבוסס AI שיסייע לו במגוון משימות – מכתיבת מיילים וניתוח נתונים, ועד קבלת החלטות מורכבות. זה ישפר באופן דרמטי את הפרודוקטיביות האישית והארגונית.
• אתגרים אתיים ורגולטוריים: ככל שה-AI תהפוך לחכמה יותר ומשולבת עמוק יותר בחיינו, כך יתעצמו האתגרים האתיים והרגולטוריים. שאלות לגבי הטיה בנתונים, פרטיות, אחריות על החלטות AI והשפעתה על שוק העבודה – יהפכו למרכזיות וילוו את תהליך ההתפתחות.

לסיכום,
השיחה בין גפן לשרייבר אינה רק קריאת השכמה – אלא גם קריאה לתקווה. בעידן של טלטלות כלכליות, ייתכן שנראה אובדן משרות, אך גם עלייה בפריון ובשגשוג אם נשכיל להיערך. מנהלים חייבים לפתח את "שריר היזמות": לפעול, לבדוק, להתנסות, ולגלות אומץ תודעתי.

כי בסופו של דבר, המהפכה כבר כאן. והשאלה איננה אם נצטרף אליה – אלא האם נעשה זאת בזמן.

> למידע על סדנאות AI פרקטיות להנהלות, עובדים והמחלקות השונות לחצו כאן
או שלחו אלינו מייל ל info@hrd.co.il <<<