בלי מצלמה ובלי מחולל וידאו: הדרך החדשה לייצר סרטונים עם Claude
הפיד מלא בסרטונים "מפרומפט אחד", ואינספור הספדים על מעצבי המושן. בדקתי מה עומד מאחורי ההייפ, כמה זה עולה ואיפה זה נשבר. ובסוף: שבעה רעיונות לסרטונים שאפשר להרים בקליק מחר בבוקר, בלי מצלמה ובלי מחוללי וידאו.
כתבתי פסקה אחת על רובוט עם FOMO מכל כלי ה-AI שהושקו לאחרונה. זמן קצר אחר כך חיכה לי הסרטון שמצורף כאן: גיבור, פסקול ופאנץ' שגרם לי לצחוק בקול מול המסך. אף מצלמה לא הודלקה, ואף תוכנת עריכה לא נפתחה. ואני ממש לא לבד. הפיד שלכם כנראה מלא עכשיו בסרטוני אנימציה עם הכיתוב "עשיתי את זה בפרומפט אחד". חלקם באמת מדהימים. רובם נראים בדיוק אותו דבר.
שבוע אחד שהפיל את הפיד
22 בספטמבר: אנתרופיק משיקה את אופוס 5.5.
תוך ימים: מישהו מבקש ממנו במשפט אחד שואוריל של 15 שניות, והרשת משתגעת.
25 בספטמבר: סרטון על תולדות התרבות המערבית עושה כמעט 6 מיליון צפיות ביממה. אפילו אילון מאסק מגיב באימוג'י של אש.
ומאז? כולם מנסים.
אני יוצרת בעצמי סרטים עם בינה מלאכותית ומלמדת ארגונים יצירה עם הכלים, אז כשכולם צועקים "מהפכה", השאלה שלי פשוטה: זה עובד רק בפוסט ויראלי, או גם כשצריך להסביר לעובדים נוהל חדש עד סוף השבוע? את זה בדקתי.
רגע, זה בכלל חדש? לא ממש. מה שהשתנה הוא איכות התוצרים.
אופוס 5.5 שונה בשלושה דברים: הוא רואה את מה שהוא עשה. אופוס 5.5 מסתכל על הפריימים שיצאו, נותן להם ציון ומתקן את מה שלא עובד.
הוא עובד לבד לאורך זמן. הוא כותב, מריץ, מתקן ומריץ שוב, בלי שמישהו יחזיק לו את היד.
יש לו טעם. בהשוואות מול המודל המתחרה GPT-6 Astra, אופוס ניצח באיכות בעריכת ריל ובסרטון אירוע. יחד עם זאת, המתחרה היה לפעמים מהיר וזול יותר.
איך זה עובד, בשפה של בני אדם
המודל לא מצלם ולא "מדמיין" וידאו. הוא כותב הוראות ציור.
תחשבו על ספר דפדוף, כזה שמדפדפים בו מהר והציור זז. כל סרטון בנוי מעשרות ציורים לשנייה. אופוס לא מצייר אותם ביד. הוא כותב מתכון מדויק: בשנייה הזו הכדור כאן, בשנייה הבאה הוא קצת יותר ימינה, והכותרת מתחילה להופיע.
משם הכול אוטומטי: תוכנה עוקבת אחרי המתכון ומציירת כל פריים. כלי חינמי מחבר את הפריימים לסרטון. גם המוזיקה והאפקטים נכתבים כהוראות, בלי הקלטה. ופה הקסם: הוא צופה במה שיצא, לא מרוצה, ומתקן. שוב ושוב, עד שזה עובד.
מה זה יודע לעשות מצוין: טיפוגרפיה, אייקונים, גרפים, אינפוגרפיקה, דמויות מאוירות, מסכי מערכת.
מה זה לא יודע לעשות: ליצור בעצמו אנשים אמיתיים, תנועה פיזיקלית מציאותית וכאלה. לזה יש כלים אחרים כמו מחוללי וידאו *AI, שעובדים אחרת לגמרי. אפשר תמיד לצרף לו רפרנסים שיעשו בהם שימוש בעריכה.
* אפשר לחבר מחוללים כאלה ל-Claude דרך מחברים ייעודיים, ולשלב צילום ריאליסטי עם אנימציה בקוד. אבל זה כבר עולם אחר, עם קרדיטים, הרשאות ותהליך עבודה אחר. נושא למאמר נפרד.
מה צריך כדי להתחיל?
מנוי בתשלום ומתג אחד בהגדרות. זהו.
1. מדליקים את המתג. בהגדרות, תחת יכולות: "הרצת קוד ויצירת קבצים".
2. בוחרים את אופוס 5.5 בתפריט המודלים בשיחה חדשה
3. כותבים (או מדברים) פרומפט ו/או מצרפים חומרים כמו ספר המותג, הלוגו, הפונט של החברה, תמונות, סרטונים ותוכן. ככל שנצרף יותר מידע רלוונטי נקבל תוצאה יותר מדויקת ופחות גנרית.
4. מגיבים על התוצאה ומבקשים שינויים ודיוקים לפי הצורך.
זה עולה כסף? קצת. אופוס 5.5 זמין מתוכנית פרו ומעלה. בתוכנית החינמית תמצאו רק סונט והייקו. אפשר לשחק שם, אבל התוצאות צנועות יותר והמכסה נגמרת מהר.
צריך להוריד משהו? כדי להתחיל, לא. זה עובד גם באתר וגם באפליקציה למחשב ובטלפון. את מה שחסר לו Claude מתקין בעצמו: דפדפן שמצלם את הפריימים, כלי שמחבר אותם לסרטון, ואפילו פונט עברי. רוב היוצרים שהגיעו לתוצאות הכי חזקות ברשת עבדו בכלי המפתחים Claude Code, שכן מותקן על המחשב, אבל לסרטון הסבר קצר השיחה הרגילה מספיקה.
ובארגון? שם מנהל המערכת מחליט אם המתג פתוח, וגם אם הסביבה של Claude רשאית לגשת לאינטרנט. כשהגישה חסומה, Claude עובד רק עם הכלים שכבר מותקנים אצלו. עדיין אפשר לקבל סרטון, אבל בדרך פשוטה יותר, ופונט עברי כדאי להעלות לשיחה בעצמכם.
האותיות הקטנות: זה לוקח זמן. "פרומפט אחד" לא אומר "שנייה אחת". סרטון טוב לוקח למודל בין רבע שעה לכמה שעות עבודה.
זה אוכל מכסה. עבודה כזו צורכת הרבה יותר מהמכסה מאשר שיחה רגילה. במנוי פרו תרגישו את זה אחרי כמה סרטונים.
סבבה מול וואו
תריצו את הפרומפט הוויראלי ותקבלו את מה שכולם קיבלו: טקסט באמצע, רקע בגרדיאנט סגול, הכול נכנס בהדרגה, לוגו בסוף. בפעם הראשונה וואו. בשלישית כבר גוללים הלאה.
אז הנה כמה טיפים (מבוססים עשרות דוגמאות מהרשת):
1. תנו לו מבנה שעובד. אחת התבניות שהוכיחו את עצמן לסרטוני הסבר בנויה מחמש סצנות קבועות: הבעיה, מה הפתרון, איך זה עובד בשלושה צעדים, הוכחה אחת, ושם בסוף. בגרסה של משאבי אנוש זה יכול להיראות כך: "נמאס לחכות חודשיים להחזר הוצאות?", המערכת החדשה, שלושה צעדים באפליקציה, "ההחזר מגיע תוך שבוע", והלוגו של החברה.
2. מילה רגשית אחת כותבת סיפור. בקשה שהסרטון יהיה "מרגש" הספיקה כדי שהמודל ימציא דמות, בעיה ורגע שבו הכול מתחבר.
או להפך: כתבו שוט אחרי שוט. כשאתם יודעים בדיוק מה אתם רוצים, תכתבו מה קורה בכל שנייה. המודל יבצע במדויק, אבל גם לא יפתיע אתכם.
3. תראו לו, אל תתארו. תעלו סרטון שאהבתם, צילומי מסך, את ספר המותג. ואם משהו משנה צורה לאורך הסרטון, תפרטו כל מצב שהוא עובר בדרך.
4. קצר מנצח. הסרטונים שהתפשטו היו באורך 15 עד 20 שניות, עם קצב ומשהו חדש על המסך בכל שנייה.
4. תבקשו שיצפה בעצמו. לרנדר כמה פריימים, לתת ציון על ההוק, על הקריאות במסך צר של טלפון ועל הסנכרון לסאונד, ולתקן. ,
כמה דוגמאות של מה אפשר לעשות עם זה בעולמות HR:
בגיוס ומיתוג מעסיק: "יום בחיים של" תפקיד בחברה, עם דמות מאוירת. או סרטון של 20 שניות לכל משרה חמה, שמסביר למה שווה להגיש.
ב-ONBOARDING: "השבוע הראשון שלך" כמסע על מפה: איפה חונים, מי הבאדי, מה קורה ביום השלישי. שולחים לפני היום הראשון, והלחץ יורד.
בהדרכה ובפיתוח ארגוני: הסבר מונפש לתהליכים כמו החזר הוצאות, בקשת חופשה במערכת, שלבי תהליך ההערכה השנתית או תוצאות סקר דופק ארגוני כגרפים שזזים ומספרים סיפור…
בתקשורת פנים ארגונית: במקום מייל על מדיניות חדשה שאף אחד לא יקרא, חצי דקה עם כותרות זזות ושלוש נקודות שחייבים לזכור ואפילו ניוזלטר חודשי בסגנון אחר.
ברווחה: סיכום שנה בצוות כמו "עטיפת השנה" של אפליקציות המוזיקה, עם המספרים והרגעים. או הזמנה מונפשת לאירוע החברה.
בשכר והטבות: "מה באמת כתוב בתלוש שלך" או "כל ההטבות שלא ידעת שמגיעות לך", (במקום חוברת של 40 עמודים).
כנסים, תוכניות עבודה, אסטרטגיה: פתיחה של שתי דקות למצגת/כנס/אירוע שמציגה את האסטרטגיה או הנתונים בשפה ויזואלית עם הנפשה.
מה לא לעשות
לא להעלות מידע רגיש. שמות עובדים, שכר, תוצאות הערכה, נתונים רפואיים.
לא להוסיף תמונות של אנשים אמיתיים בלי אישור.
לא לבקש דמויות מוכרות. בלי מיקי מאוס, בלי דמויות מסרטים, בלי לוגו של מותג אחר.
לא לוותר על כתוביות. מעבר לעובדה שרוב האנשים צופים בסרטונים בלי סאונד, כדאי לקבל תוצר שיכול להתאים גם לפלטפורמות כמו מסכים ברחבי הארגון.
טיפ שלי לסיום: הכלי יודע לצייר, להנפיש ולהלחין. את מה שהצופה צריך להרגיש או לעשות כשהסרטון נגמר, רק אתם יודעים. אל תשכחו להביא לתהליך את הידע, ההבנה וההכרות המעמיקה שלכם עם הקהל כנשות ואנשי מקצוע ❤