שונאים סיפור אהבה על טכנולוגיה ואנשים בזמנים קשים (*)
מאת: ניל"י גולדפיין משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG
(*) הערה: המאמר מסכם את הרצאתה של גולדפיין במליאת הפתיחה בכנס משאבי אנוש וטכנולוגיה.
בשנת 2017 התפרסם במגזין הניהולי הידוע האוורד ביזנס ריוויו, מאמר של איש כספים בשם אליוט פפר, בו הוא מפציר במנהלים לעזוב את ספרי הניהול ולקרא ספרות פנטזיה ומדע בדיוני. "המציאות", אמר פפר, "כבר מזמן עברה בשריקה את המתודולגיות, הכלים והמודלים אותם אנו לומדים בבתי הספר למנהל עסקים. הדמיון האנושי נותן לנו הצצה לעומד לבא, ומנבא בצורה טובה בהרבה את הארגונים שיהיו לנו בהמשך המאה ה21."
להלן ציטוט מייצג מהמאמר המצויין:
"אולי הם נקשרים אצלכם (ספרי מד"ב. נ.ג.) לחלליות וחוצנים, אבל מציעים יותר מאשר הזדמנות לברוח
מהמציאות". על ידי הצגת מציאויות אלטרנטיביות מתקבלות על הדעת, סיפורי מדע בדיוני מעצימים אותנו כך שנוכל להתמודד לא רק עם מה שאנחנו חושבים, אלא גם עם איך שאנחנו חושבים ולמה אנחנו חושבים ככה".
כאשר המדובר בטכנולוגיות והשימוש בהן, הרי שניתן לחקור ספרות וקולנוע מהז'אנר ולראות כי הממשק בין בני אנוש לטכנולוגיות מטריד את האנושות כולה כבר למעלה ממאה שנים לפחות.
· מאמר להרחבה: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001344854
אוטופיה
ספרים וסרטים על חברות צודקות ומושלמות, או מערכות יחסים כאילו בין חברי תרבות מסויימת, הינם שכיחים פחות מאשר דיסטופיה (ע"ע) ,אולם ניתן למצוא אותם בהוליווד ועל מדף הספרים. כאשר המדובר ביחסי אדם- מכונה ניתן להנות , בין היתר, מסדרת הסרטים המוצלחת של ג'ורג' לוקאס "מלחמת הכוכבים" , אשר מאז 1977 ועד היום, הוציאה זיכיון מדיה מצליח ורווחי מאד. העלילה פשטנית משהו, טוב ורע קלאסי עם אפקטים, אולם פעלולי הסרט וגיוון הדמויות בו שבו – ושובים, כבר עשרות שנים, את דמיונם של ילדים, מבוגרים ונוער. גיבורי הסרט הם נשים, גברים, ילדים, מבוגרים ו….רובוטים. הרובוטים המואנשים חביבים על כולם, ויש להם תכונות וערכים שהופכים אותם לחלק בלתי נפרד מהחבורה. בין חברי הצוות האנושיים והרובוטים קיימות מערכות יחסים של רעות, עזרה הדדית, הומור שחור ואינספור קטעי דרמה. גם בשירות "הרעים" יש טכנולוגיה, וברור כי רובוטים הם חלק בלתי נפרד וטבעי מהחיים בגלקסיה בה מתרחשת הסדרה. הגזע האנושי והטכנולוגיה המתקדמת חברים, קולגות לעבודה, בעלי מאפיינים הייחודיים לכל אחת ואחד וסל כישוריהם- ומגבלותיהם, מהווה חלק מהשלם של צוות. כל צוות.
דיסטופיה
אולם הפחד הקמאי מפני מכונות שאינן בנויות מאותם חומרים מהם אנחנו עשויים, קיים ושוכן עמוק בליבו של הז'אנר. בלייד ראנר, 2049, או מטריקס, מציגים מערכות יחסים מורכבות מאד עם הטכנולוגיה, ויראה גדולה מפני "הגולם שקם על יוצרו". כך במטריקס למשל, סדרת סרטים מצליחה של האחיות ואשובסקי מ1999 ואילך, הצופה ההמום מגלה, ביחד עם ניאו, גיבור הסרט הכאריזמטי, כי המחשבים שיעבדו את הגזע האנושי, ובשדות ענק הם מגדלים תינוקות, שואבים מהם אנרגיה ולמעשה הופכים אותם לבטריות לצרכי אספקת אנרגיה. ולא רק שאנחנו מהווים עבורם מקור אנרגיה אינסופי, הם שונאים אותנו בעוצמה, בזים לנו מעומק….משהו כמו ליבם וטוענים שאנחנו וירוסים שמשתלטים באגרסיביות על כדור הארץ ועל כן אותנו יש לשעבד , או להשמיד.
· מטריקס
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%A1
שבט דב המערות
פרופסור אריאל דרבסי ז"ל, שנפטר לפני שנים אחדות, היה גינטיקאי בעל שם עולמי, יזם, פילוסוף, חוקר ומדען. מחקריו עסקו במוטיבציות גנטיות והשערת המחקר שלו היתה (בדומה לפרוייד ופסיכולוגים נוספים) שמי ששולט בהתנהגויות שלנו ,ובעיקר בפחדים שלנו, הם יצרי ההשרדות הקמאיים- שקיים דמיון מפחיד בין שבטי צייד ולקט לבינינו, האנשים התופשים עצמם כמודרניים ונאורים. "התת מודע שלנו", אומר דרבסי, "הוא הבוס האמיתי והוא זה שגורם לנו לאכול כשאנחנו לא רעבים ולהשמין (כי מחר אולי לא יהיה בנמצא מזון), להסתבך בפרשיות מיניות מביכות (כי יש ציווי טבעי לרבייה) ולפחד מטכנולוגיה כי היא זרה ולא מובנת (כל דבר זר ולא מובן הוא בחזקת סכנה).
· תיאוריית הבוס
https://www.youtube.com/watch?v=vVrnwYdx_co
האדם השלם
בבואינו להטמיע טכנולוגיות חכמות, בעיקר אילו המתקדמות ומכילות מיני מרכבים של בינה מלאכותית עלינו לזכור בענווה כי הדי.אנ.איי שלנו קרוב בהרבה לאנשי המערות מאשר לגזעי החוצנים האינטליגנטים אליהם אנו נחשפים בספרים ובסרטים. כולנו נמצאים על הקשת של חשש מהז'אנר, מי יותר ומי פחות. ההכרה בפחדים הלא ראציונליים והרתיעה הטבעית ממה שלא מוכר ואולי מהווה סכנה, מסייעת לנו, כאנשי משאבי אנוש האמונים על ליווי וטיפוח טרנספורמציות ארגוניות, להטמיע בצורה מיטבית תהליכי מיכון למיניהם. מי לא מכיר דוגמאות קטנות מחיי הארגונים שלנו בהן נרכשת מערכת לגסי במיליוני שקלים והופכת לפיל לבן עקב היעדר שימוש בה, או היעדר סנכרון עם מערכות אחרות.מי לא מכר וריאציות על הנושא בהן מחשב לא עובד ומגלים שמישהו הוציא את התקע מהחשמל. ההתנגדות הטבעית יושבת על פחד משינוי, אבל גם על פחד שאיננו מדומיין בו מקטע מסויים בעשייה הארגונית ימוכן וייתר עובדי כפיים שיוותרו ללא פרנסה.
אנחנו דור מעבר וכמו בנושאים רבים, נוספים, יש לתת את הדעת בעת אימוץ טכנולוגיה ליתרונות ולחסרונות שלה, אמיתיים או לא, ועל תחושות המועסקים שלנו, מדורות שונים, עם נוכחות בנקודות שונות על קשת הרתיעה.
בחלוקה לאינטליגנציות שונות המרכיבות את האדם השלם ניתן לתאר את השילוב המנצח באופן הבא:
ראציונל (IQ)
אינטליגנציה שכלית מתייחסת לחלקים הקשורים לאונה השמאלית של המוח. מה שרובינו יכנה "חשיבה ראציונלית". אימוץ טכנולוגיה מהווה צעד רצוי ומתבקש לצרכי ייתור פעולות רפיטביליות, התייעלות, חיסכון, מזעור סיכונים ועוד.
כמה מרגש ומועיל להשתמש בטכנולוגיה המסייעת לנתח תנודות התנהגותיות בקרב מועסקים, לאפשר מסלולי קריירה מבוססי ניתוח נתונים, להכין מצגות וסיכומי מידע בדקות ספורות, להתאים שי לחג לפי העדפות קודמות ולפרגן ציוד משרדי לאמהות חד הוריות בתקופת הסגרים. יחי הצ'ט ג'י. פי. טי וכלל הדורות הבאים אחריו.
רגש (EQ)
אינטליגנציה רגשית מתייחסת לחלקים הקשורים לאונה הימנית של המוח. לרוב מאגדים את ההתייחסויות למודעות עצמית, ניהול מערכות יחסים, חלימה ויצירה. טכנולוגיה טובה מסייעת בניטור התנהגויות, בתרגום סימולטני המקל מאד על ניהול מערכות יחסים מגוונות, מביאה מצגים חזותיים לאילו המתקשים בהבנה שפתית ועוד כהנא וכהנא יתרונות מרגשים שבימים אילו אנו נחשפים רק לקצה הקרחון שלהם.
אתיקה וערכים (SQ)
טכנולוגיה עשויה להקל באיתור אותם מועסקים הזקוקים לסיוע, להדרכה, להכוונה, להגיע למקומות בהן נדרש סיוע ולספק אותו, להגן על אילו הזקוקים להגנה ולרפא אינספור מחלות וקשיים שבעבר לא דומיין להם פתרון כמו גפיים טכניים לנפגעי גפיים או תמיכה לגב מרוסק.
יצר ההרס שלנו
אולם המין האנושי הוא מין מורכב. זהו מין בו קיימות תופעות של הרס עצמי, פגיעה בזולת, אגו, שחיתות וצבירת כוח לצורך התקפה, שעבוד והסבת נזק. המוטיבציות שלנו, כגזע, אינן עולות בהכרח בקנה אחד עם חשיבה ראציונלית , או תכנון עתיד של שגשוג ושלום. תרחישי האוטופיה והדיסטופיה המובאים בראשית מאמר זה מעידים כי לכל המצאה של המין האנושי, מתוחכמת ככל שתהיה, יש פוטנציאל בניה נפלאה או הרס טוטאלי. על זה אומרות גננות:" העיקר הכוונה". לכל טכנולוגיה חדשנית שנכנסת יש פוטנציאל גדול לשדרוג ביצועים, רמת חיים, מערכות יחסים, תוחלת חיים ואיכות חיים, ובאותה נשימה פוטנציאל עצום להרס.
הינדוס גינטי עשוי לרפא מחלות אולם עשו להביא להתערבות גנטית מסוכנת לצורך שיבוט או יצירת ילדים לפי הזמנה. סייבר עשוי להיות הגנתי או התקפי. מעקב מוטיבציות דיפרנציאלי בארגון יכול להשיא השמות , ניודים וקידומים יצירתיים לטובת הפרט והכלל אך יכול בקלות להתערב ברשות הפרט ולהפוך את ההנהלה ל"אח הגדול",עוד ספר דיסטופי שלצערינו קורם עור וגידים בעוד אנו מתדיינים (1984. ג. אורוויל). אתיקה, קווים אדומים, תרבות ארגונית וערכי ליבה מחוייבים במציאות ודיונים אתיים מהווים כיום הכרח נלווה לדיון בהטמעת טכנולוגיה. הטכנולוגיה היא כלי נטול אישיות כשלעצמו ויביא תועלת , או ייסב נזק בהתאם לשימוש האנושי בו. לרובוטים אין מצפון.
מותר האדם
בספרו האלמותי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", מתאר הסופר דאגלס אדמס מחשב על, מתוחכם מאין כמוהו, אשר במהלך מיליוני שנים עיבד את השאלה הנוגעת במהות הקיום. בתום העיבוד הארוך הוא פלט את התשובה: "42". מה 42?! זו התשובה למהות הקיום? אליבא דה "הרהור עמוק" (כינויו של מחשב העל) התשובה היא כן. אדאמס, בחוכמתו, היטיב לתאר בציניות משעשעת את מגבלות הטכנולוגיה אל מול הצד האנושי של הגזע ההומנואידי ובתרגום רש"י הכוונה , לתפישתי, היא שיש דברים שלא ניתן לכמת ויש רגשות שחבל לנסות להסביר כמו חיוך של ילד, חיבוק של אהובה או התרגשות בשעת שקיעה. אגב על מנת להשלים אנקדותא משעשעת מהמדריך לטרמפיסט, הגימטריה של גוגל היא 42.
· מדריך הטרמפיסט לגלקסיה
ולסיכום
אם ברצונינו לתפוש את מקומינו הראוי בגשר בין טכנולוגיות על חלל לחברי הארגון שלנו מומלץ להשקיב לעצות הסבתא הבאות:
1. אם אינך יכול להילחם בו, הצטרף אליו– גם אם יש לנו , שרובינו מגיעים עם נטיות הומניות, רתיעה טבעית מטכנולוגיה ואיננו המשתמשים האדפטיביים הטבעיים, מומלץ לנו להתייחס לעצמינו בחמלה אולם להתרגל באופן פרו אקטיבי לנוכחות הטכנולוגיות החדשות בחיינו וללמוד להתיידד אתן. הג'י.פי.טי אולי לא יחליף אותנו, אבל אילו המשתמשים בו כן.
2. טכנולוגיה זה לא באג, זה פיצ'ר- היא לא לוקחת מהאנושיות שלנו. היא מייתרת עבודות מעצבנות ומטומטמות ונותנת לנו הזדמנות להשתחרר מהן ובזמן שיקינו/חישבנו/ניתחנו אקסלים, אנחנו יכולים ליצור.
3. שאלה מקדמית לטכנולוגיה היא שאלת המניעים והאתיקה– כל הטמעה של טכנולוגיהאמורה להיות מלווה בדיון אתי אודות הצד האפל הנלווה לצד המואר בחדירה לרשות הפרט, בסכנה להזיק, בעתידו של המועסק שהמכונה החליפה.
4. מותר האדם- לזכור כי לחבילת טישו במשרד, לחיבוק, לכתף ולאוזן קשבת עדיין אין תחליף וגם אם הרובוטים ידיעו לרמת גימור דמויית בן אדם, הרי שכשנבקש מהםלומר מה זו אהבה הם עלולים לענות 42….
בואו נלך הביתה, נחבק את בת או בן הזוג, נקריא סיפור לילד, נוריד את הכלבה לטיול ונזכור כי אין תחליף לריח של פרדס בחורף.
מכירים עוד חברים או קולגות שייהנו מהמאמר? שתפו אותם:
כבר הצטרפת לניוזלטר שלנו?
קבלו עדכונים על כל התכנים החדשים שעולים כאן + עדכונים על מיטאפים, כנסים והצעות רלוונטיות