מאת: ד"ר ערן גל – ראש החוג לתואר שני בטכנולוגיות למידה HIT. מרצה, יועץ וארכיטקט למידה.
מוזמנים ליצור קשר במייל או באמצעות LinkedIn

 טכנולוגיות למידה משרתות מהלכי למידה בארגונים, במערכת החינוך ובאקדמיה מזה כ 30 שנה ויותר. 2023 תיזכר ללא ספק כשנה בה התבצעה הפריצה הגדולה של יישומי בינה מלאכותית (AI) בכל תחומי החיים לרבות למידה. מאמר קצר זה סוקר בעיקר את המהפכה הגדולה אשר רק מתחילה להתהוות בימים אלו (מהפכת הבינה המלאכותית הזמינה לכל) וכן מגמות בולטות נוספות בלמידה ארגונית אשר משפיעות על תעשיית ושוק הלמידה העולמי והישראלי בפרט.

בינה מלאכותית בשירות הלמידה

ללא ספק המהפכה של העידן הנוכחי. יישומי בינה מלאכותית, שהפכו נפוצים ומוכרים בזכות חברת Open AI (בבעלות משותפת של Microsoft), משנים מקצה לקצה את נוף טכנולוגיות הלמידה ואנחנו רק בתחילת הדרך. אזכיר כמה יישומים המבטאים את עומק השינוי

1. פיתוח תוכן. אולי המשימה המשמעותית ביותר של אנשי למידה עד כה. כיום אנו חווים את גל ה Generative AI (מחוללים) בו מערכות מייצרות תוכן על בסיס פנייה (Prompt) בשפה טבעית. מבחינת תחום הלמידה אנחנו עתידים לעבור מהר מאוד משלב פיתוח רכיבי למידה לשלב פיתוח הפריט המלא ותכנית הלמידה כולה. בשלב ראשון עברנו לפתח תוכן עם מנועי AI כיצרני טקסט, תמונה, ווידאו, אנמיה, מוסיקה וכל תוכן אחר. בשלב הבא, שכבר מתקיים היום מבחינה טכנולוגית, ה AI יתאים את הפתרון הנכון ביותר בהתאם למשתנים המשפיעים על עיצוב הדרכתי ויציעה מגוון פתרונות בפיתוח מידי. מבחינת דוגמאות לטכנולוגיה זו יש כמות אדירה של מערכות בראשון OpenAI עם ChatGPT ו Dall-E. עוד דוגמאות
   1. Descript – פיתוח ועריכת ווידאו
   2. Nolej – פיתוח יחידות למידה באופן אוטומטי
   3. Tome – יצירת פריט למידה\תוכן מלא

אנחנו כבר רואים מאגרי כלי AI המתעדכנים כל הזמן. ממליץ על שני מאגרים

• https://www.futurepedia.io/
• מאגר בעברית, מופ"ת

2. אימון דיגיטלי (Digital Coaching) מגמה הנמשכת כבר כמה שנים ומתעצמת עם כניסת יישומי בינה מלאכותית. היכולת של תוכנה לתמוך בתהליך פיתוח מיומנויות באמצעות משוב מדויק וניתוח נתונים לאורך זמן. דוגמה הנה מערכת Poised לאימון הנחיה ברשת או יישום של Google המכין מועמדים לראיונות עבודה. כמו כן מערכת Read ומערכת Gong (הישראלית).

3. למידה מותאמת אישית ומקצועית. לא יישום חדש אבל משמעותי מאוד. היכולת של מערכות המעבדות כמויות גדולות מאוד של נתונים על העובד ועל הארגון להציע מסלולי למידה מותאמים אישית ואף פיתוח מקצועי עד מעבר בין תפקידים בתוך הארגון. אזכיר 3 מערכות ישראליות בולטות בתחום:
   1. מערכת Gloat
   2. מערכת Juno
   3. מערכת ai

4. הדרכה\הוראה. בתחום זה בולטות המערכות המציעות אוטר בין אם מבוסס אדם (מרצה) או דיגיטלי לקיום הנחיה או הרצאה במדיה דיגיטלית. כמו רוב חברות הטכנולוגיה בתחום גם מערכות אלו משתמשות במנועי שפה טבעית (GPT) כך שתוכן ההרצאה יכול להיות כל טקסט שהמערכת מייצרת ללא צורך בכתיבה או פיתוח מצד המרצה האנושי. חברה בולטת בתחום היא D-ID הישראלית. חברה בולטת נוספת בתחום הנה Synthesia

5. עיבוד מידע והפקת תובנות. תחום בולט מאוד בלמידה ותהליכים ארגוניים בכלל. לאורך השנים מערכות ניהול למידה ניסו ועדיין מנסות להניב תובנות על בסיס כמויות המידע העצומות שנוצרות בארגון בגין תהליכי למידה. הבינה המלאכותית עתידה לשנות תחום זה באופן משמעותי דרך גישה ישירה למסדי הנתונים ושאלת שאלות לגביהם ללא צורך לעבור דרך "דוחות".

6. הערכה ותרגול. רכיב משמעותי נוסף בכל תהליך למידה. גם פה השינוי עומד להיות דרמטי. ראשית ברור כי כל משימה או תהליך הערכה מבוסס כתיבת טקסט ישתנה או יעלם בקרוב מאוד. בשלב מתקדם יותר יישומי AI יחברו את השאלות או המשימה המתאימה ביותר ואף יכוונו לאופן הניקוד שלה. בעולמות החינוך והאקדמיה נצטרך להמציא מחדש את מערך ההערכה, להערכתי הוא יתבסס על רמות חשיבה גבוהות יותר מעצם ייצור התוכן.

לצד הבינה המלאכותית שהי ללא ספק המגמה הבולטת ביותר בתחום הלמידה הדיגיטלית בשנים הקרובות, מתקיימות עוד מספר מגמות המקבלות דחיפה משמעותית מאז תקופת הקורונה ובתוך עידן ה AI אליו אנו נכנסים כרגע. הנה 3 הבולטות

1. ניהול מבוסס Skill. שינויים בכלל ושינוים טכנולוגיים בפר מחייבים ארגונים לעצב מחדש מדניות משאבי אנוש ובין היתר לעבור לתהליכי ניוד\גיוס פנימיים כדי לענות על ביקושים למיומנויות עדכניות בארגון. כדי לתמוך בתהליכים אלו מתבצע מעבר של מערכות ניהול הלמידה המסורתיות (LMS) למערכות ניהול Skill בו תהליך הלמידה האישי מבוסס על מיומנויות קיימות וחדשות בהתאם לצרכי הארגון אבל לא פחות חשוב מכך בהתאם לרצונו ושאיפותיו של העובד. השוק רווי מערכות מסוג זה, חלקן הזכרתי בחלק המתייחס לבינה מלאכותית (שכן כולן עושות שימוש ביכולות מחשוב עדכניות). פרסום זה מציג את מפת הכלים המובילים בתחום בעולם. חלקן מערכות וותיקות וחלקן נוצרו ייעודית לניהול Skill בתקופה האחרונה.

2. הדמיה (מציאות מדומה, רבודה) ו Metaverse. מגמה שנחלשה בייחוד בשנה האחרונה אבל עדיין כאן כפוטנציאל משמעותי ליצירת חווית למידה במימד הוירטואלי. גם פה נמצא חברות שנשענות על יכולות GPT כדי לייצר מאמנים למיומנויות רכות במסגרת הדמיה וירטואלית. העניין הרב שיצרה חברת Meta סביב Metaverse דועך אבל בתחום והפוטנציאל עדיין קיימים. נעשה שימוש רב בהדמיה וסביבות עבודה וירטואליות (Metaverse) בתחומים מאוד מובחנים כגון לימודי רפואה, אימוני לחימה והפעלת\תחזוקת מכשור. אני לא רואה זינוק בתחום ב 2023 אך בהחלט רואה את יישומי ה AI שהוזכרו בסקירה זו מייצרים רוח חדשה בתחום ההדמיה בעיקר בהוזלת והנגשת הפיתוח והפצת תוצרי הדמיה לצרכי למידה.

3. למידה היברידית. אחת ההשפעות ארוכות הטווח של תקופת הקורונה. כל עוד מקומות עבודה יפעלו בצורה היברידית גם הלמידה תדרש לספק תשתי דומה. תחת הכותרת "למידה היברידית" נכללים מספר מגמות וותיקות וחדשות בהן מערכות למידה מרחוק (ZOOM ודומות), ספריות תוכן וקורסים מקוונים (המערך הישראלי CampusIL, Edx, Coursera, Udemy ורבים נוספים) וכן רשתות חברתיות וקהילות למידה.

ארגונים נמצאים באופן תדיר בתהליכי אימוץ טכנולוגי. חשוב לומר שלא כל טכנולוגיה ולא כל פלטפורמה משרתת כל ארגון באותו אופי. כדאי להתנסות בכלים וללמוד על הנעשה בתחום אך ההחלטה על רכש והטמעת כלי או פלטפורמה צריכה להיעשות תמיד למול צורך, תרבות ומאפייני מערכות מידע בארגון.

בכנס טכנולוגיות מידע לעולמות ה-HR, גיוס, למידה ופיתוח ארגוני, תזכו בהצצה ייחודית לפרויקטים בארגונים. רוב המציגים בכנס הם נשות ואנשי משאבי אנוש, למידה ופיתוח ארגוני. כך, תקבלו את כל המידע בצורה אותנטית ומדוייקת, בשפה שלכן, ממקור ראשון. לחלק מההרצאות יצטרפו גם נציגים של הטכנולוגיות כדי לתת לנו את התמונה המלאה.

אז אם עדיין לא נרשמתם, ההרשמה לכנס בעיצומה>