מאת: ניל"י גולדפיין – EVP Business Development & Marketing 
NGG Global Consulting Solutions

 ממש לפני ראש השנה, בלוח השנה היהודי, חל  יום ההוקרה למנהלי משאבי אנוש בעולם. אולי אין זה מקרי כי הסמיכות בין שני האירועים גורמת למנהלי משאבי אנוש, פה בישראל,  לעשות "פסק זמן" מהפעילות השגרתית, ולחשוב על הבחירה במקצוע שוחק , שאיננו חף מהישגים, אולם הוא שם את העוסקים בו באין ספור אתגרים, ההולכים ומתרבים בקצב עולה.

מערבולת ההפרעה

בדו"חות ארגוניים של השנים האחרונות ניתן לאתר רשימות מסודרות של אתגרים אשר מתוכם בולטים אילו הקשים לנו, אנשי משאבי אנוש, במיוחד:

• הטכנולוגיה, שוב ושוב, הטכנולוגיה– אשר משנה לא רק את כלי העבודה בהם נעשה שימוש, אלא את כלל מערכת היחסים בינה לבין בני האדם. הבינה המלאכותית- "הבוטים", עשו קפיצה התפתחותית וברוב הארגונים כבר ניכרת מגמת תחלופה בין אנשים לרובוטים. נשמע כמו מדע בדיוני, "מריח" כמו מדע בדיוני, ומעלה בקרב לא מעט אנשים פחדים קמאיים השמורים לספרים ולסרטים כמו מטריקס. הבשורה הטובה היא שאין- וכפי הנראה לא יהיה, בשנים הקרובות, תחליף אמיתי לבני אדם. יצירתיות, מחשבה מחוץ לקופסה. חמלה ואהבה אינם ניתנים לתכנות. רובוטים לא יחליפו אותנו, אבל מערכת היחסים בינינו לבינם משתנה. רובוטים יחליפו אנשים בפעולות חזרתיות כגון פסי ייצור, או עבודות ניקיון, וטוב שכך. מערכת היחסים המשתנה בין הטכנולוגיה לגזע האנושי מתווכת ע"י מקצועני הון אנושי. הן ברמת מאקרו- מהן הפעולות ומהם התפקידים שנכון להעביר והן ברמת המיקרו- כיצד מסייעים לסובבים אותנו להכיל את השינוי במערכת היחסים.

טיפ למנהלי מש"א– לקרא מדע בדיוני, לראות סרטים, לנהל תהליך התפתחות אישי אל מול המגמה והעיקר לא לפחד כלל….

>>> למידע והרשמה לכנס קהילת HR ב 11.11.19 יש ללחוץ כאן <<<

• עבודה בצוותים מתחלפים, גיוון והכלה– בעולם גלובלי מואץ נשברים מבנים ארגוניים מסורתיים ואנו נתקלים, על בסיס קבוע, בצוותי משימה, צוותי אד הוק, צוותים מנהלים צוותים ובנוסף על התחלופה והאצת הקצב, תמהילי כוח האדם מגוונים בהיבטים רבים: 5 דורות במקום עבודה, אנשים מכל מיני רקעים, שפות , תרבויות ואזורי זמן, מגדר, רקע מקצועי פחות קונבנציונלי. האתגר מטורף. יכולת ללמוד מהר, להאיץ תהליכי למידה של היכרות הצוות (עוצמות חולשות של כל חבר וחברה בו), מודל טקמן הידוע והחביב בהליך מואץ, ודיאלוג שונה מאד של מנהלים עם האגו שלהם. העולם מורכב מכדי להתנהל בו לבד ומידת הגיוון- והכלתו בארגונים, מהווה פרמטר שאף הוא עולה בחשיבותו , הן בכמות והן באיכות העבודה שנעשית, כמו גם היכולת לתת תשובות ארגוניות מפתיעות בעולם מופרע

טיפ למנהלי מש"א– גייסו לצוותים שלכם חברים שאינם מגיעים מהרקע הסטנדרטי. השמיעו ברשתות התקשורת הפנימיות סיפורים לא סטנדרטים של (א)נשים שהצליחו, בצורה פחות מסורתית , שנו את הגדרות המשרות לגיוס, שנו את פלטפורמות הגיוס, ערבלו מול השוק דרישות סף. "היו השינוי שאנחנו רוצים לראות בעולם", או לפחות בארגונים שלנו

• ביג דאטה– אחד התחומים המרשימים בהתפתחותם, בשנים האחרונות, הוא סיפור הביג דאטה. למי שהביטוי עדיין זר לו ניתן לומר בפשטות כי הטכנולוגיה התפתחה כ"כ שהיא מקנה לנו אפשרות לכרות נתונים המאפשרים התייחסות לכל עובד בצורה ייחודית, גם אם יש לנו מאות אלפי עובדים, ברחבי העולם. אם פעם עשינו תהליך הערכה ומשוב לכול העובדים בינואר, או העלינו שכר באפריל, או הוצאנו לפועל תוכניות פיתוח מנהלים לדרג ראשון ממש לפני הקיץ, מערכת הנתונים מאפשרת לנו להתייחס לכל עוד ומנהל בקיידנס שלו. אנחנו "בשליף" מוציאים נתונים של מחזור חיי עובד אישי ויכולים למשב אותו (נ.ב. כיום מדברים על שיחה משמעותית, ולא על הערכה….) כשהוא מסיים שנה בארגון/בתפקיד, לשלוח עובדים ומנהלים להדרכות על סמך פערים אישיים/תפקודיים ולא במסה, ולנהל את כל זה בלי לחטוף התקפת לב

טיפ למנהלי מש"א– בארגונים רבים אני שומעת הדים של פחד מתופעת "האח הגדול", מספרו המצמרר של ג'ורג' אורוול, 1984. הפחד לחדור לרשות הפרט, להשתמש באופן לא אתי ופולשני בנתונים המצטברים וב"זליגת" מידע חיוני ומסוכן מהמערכות לארגון- ומחוצה לו. הפחד קיים והוא ברור וכמובן שהוא מוצדק, בחלקו. אולם התשובה איננה הימנעות. התשובה היא עבודה נכונה וחכמה עם כלי עצמתי. וכמו כל כלי עצמתי אחר , הוא איננו נטול סיכונים, אז לנהל בתבונה וברגישות סיכונים….

• לחץ ושחיקה– בשבוע שעבר ישבתי עם מנהלת הדרכה ופיתוח ארגוני מאחד הארגונים הגדולים והיפים בארץ. באמת. טכנולוגיות סוף! אנשים- מלח הארץ! תוצאות עסקיות טובות של שנים מאפשרות השקעה ברווחה, הדרכה, שכר מצוין ותנאים נלווים משביעי רצון , לכל הדעות. גם לדעת הוועדים….ועדיין משתפת אותה גברת (אשת מקצוע מעולה שבמעולות) שקשה. לכולם. קשה. הם נמדדים, מנוטרים, נלחצים לעמידה ביעדים בעולם כאוטי שעד לפני מספר שנים היה נוח, עד כדי מנומנם, ועתה מתערבל סביבם במערבולת מפחידה. והם? חולים. באמת. תופעות של לחץ ושחיקה ופחד ואימה והתנועה המהירה במערבולת, מזיזה לכולם. מי יותר ומי פחות. בארצות הברית כבר מתחילה תנועה של תביעות ייצוגיות נגד ארגונים על מחלות פיזיות ומנטליות שהן פועל יוצא של לחץ ושחיקה: דיכאון, לחץ דם, אולקוס, התקפות לב, נדודי שינה ואפילו סרטן. ישראל נמצאת במקום רע מאד על ממדי לחץ ושחיקה בעולם. אנחנו עובדים יותר שעות, לוקחים פחות חופשות ובממוצע לוקחים מחשב וטלפון לחופש (ומשתמשים בהם….) יש לשים לב לזה ולהיערך מראש

טיפ למנהלי מש"א– "טחינת" אנשים ומדידת מחוברותם לעשייה דרך שעות נוספות זה "פאסה" ואפילו מסוכן. לא מדובר על "איזון קריירה- משפחה". מדובר על איכות חיים. בארגונים מתקדמים נותנים חופש, מתעקשים על חופש, מכניסים לאקדמיות הארגוניות תוכניות לתזונה בריאה, תוכניות של "למוסס את הסטרס", גמילה מעישון, קבוצות ריצה ושיעורי יוגה. אבל בראש ובראשונה יוצאים מנקודת הנחה שאוירה מפרגנת, פסיכולוגיה חיובית וחיזוקים חיוביים מוכחים בשלל מחקרים כמאיצים איכות, יצירתיות ומחוברות פי אלף מאווירה תחרותית ושעות נוספות. תיקים המכונים הטרדה מינית או התעמרות בעבודה מטופלים ברצינות תהומית, הם בשם התרבות והן בשם התביעה הייצוגית נגד הארגון, לא רק נגד המנהל הבודד שהתעמר (או לא) והיי- תרבות ארגונית תמיד הייתה במגרש שלנו, נכון?!

מהטמה גאנדי אמר :" היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם". לאנשי מש"א יש תפקיד מרכזי בתוך עולם בהפרעה אבל זה לא לחלשים…..יצליחו אילו שייראו בתפקיד המורכב שליחות, משמעות ויסייעו לאנשים וארגונים להשתנות. ממקום של עצמה. ממקום של אהבה.

>>> למידע והרשמה לכנס קהילת HR ב 11.11.19 יש ללחוץ כאן <<<