הקורונה הרגשית תעסוקתית – איך לא "לשרוף" את המשאב היקר ביותר שלנו בארגונים?
מאת: ויקי גרונר
אנחנו יודעים למדוד את כמות הנדבקים בנגיף הקורונה, אבל מתי בפעם האחרונה מדדנו את השלכותיו הרגשיות-תעסוקתיות בארגונים?
"קורונה" הוא כבר מזמן לא רק נגיף התוקף את הגוף. הוא יודע לתקוף גם את הנפש, ובהיבט הרגשי-תעסוקתי עשויות להיות לו השלכות ארוכות טווח: לחץ, שחיקת עובדים, חרדה, שינוי החוזה הפסיכולוגי בין העובדים לארגונים ואפילו דיכאון – ואלה רק חלק מהסימפטומים.
איך עובד מנגנון ההדבקה בקורונה הרגשית-תעסוקתית? או במילים פשוטות – למה זה קורה?
- העבודה נעשתה אינטנסיבית יותר, העומס גדל:
עובדים רבים מתארים ישיבה ממושכת מול המחשב בבית. לעיתים מדובר בשעות רבות ללא כל הפסקה. בניגוד לעבודה מהמשרדים, כאן אין שיחות מסדרון, אין שיחות עם השותפים למשרד / ל"אופן ספייס" ואפילו אין זמן לגשת אל "פינת הקפה". האינטראקציות היחידות הן באמצעות זום/טימס שגם הן הפכו למעמסה עבור רבים. עובדים מתארים ימי עבודה שלמים בפגישות זום שחלקן מתוכננות מראש וחלקן בהתראה מאוד קצרה.
בנוסף, כולנו מכירים את נתוני האבטלה/החל"ת שהפכו למנת חלקנו בעידן הקורונה. המשמעות הארגונית של המספרים הללו היא פחות "ידיים עובדות" ויותר עומס על העובדים ועל המנהלים שנשארו. לעיתים מצופה ממנהלים "ללכלך את הידיים" ולא לעסוק רק בניהול. הדבר משפיע הן על משאבי הניהול שלהם והן על המוטיבציה.
העומס הרב יוצר לחץ שעם הזמן מוביל לשחיקה.
- איזון בית-עבודה (WLB)
עוד טרם עידן הקורונה דובר רבות על איזון בית-עבודה. אבל מה קורה כשהגבולות בין הבית לעבודה נפרצים לחלוטין? אנשים מוצאים את עצמם עובדים בשעות הקטנות של הלילה ובסופי השבוע. הציפיה לזמינות מעבר לשעות העבודה גדלה.
בתוך סיר הלחץ הזה יש גם את הבית שכולל הרבה פעמים ילדים נטולי מסגרות, תלמידים בזומים, בן/בת זוג שגם עובדים מסביב לשעון או לחילופין מובטלים ונמצאים בחרדה כלכלית. הרבה קונפליקטים, הרבה מאוד לחץ, סטסט. תחושה שהעבודה לא נגמרת. תחושה שאין אוויר. שחיקה.
- החוזה הפסיכולוגי בין הארגונים לעובדים השתנה
"לא לעולם חוסן". הקורונה הוכיחה לכולנו שהיא יודעת לטרוף את הקלפים היטב. לארגונים קשה להבטיח את הביטחון התעסוקתי שהם הבטיחו בעבר. עובדים בארגונים שפיטרו בתקופת הקורונה עלולים לחוות חרדה באשר לעתידם התעסוקתי. המנגנונים הטבעיים של "הילחם או ברח" יכולים לבוא לידי ביטוי גם בשגרה הארגונית במגוון תצורות – פוליטיקה ארגונית, השקעת אנרגיות מרובה בלקיחת קרדיט על הצלחות והסרת אחריות מכישלונות, חיפוש עבודה אחרת או תחושת שיתוק וחוסר יכולת לתפקד.
- שינויים אובייקטיביים בתפקיד
רבות דובר על הקורונה כקטליזטור לתהליכים דיגיטליים. לתהליכים הללו יש מחיר. תפקידים רבים השתנו הישתנו בשל כך ועובדים שהם פחות טכנולוגיים מתקשים למצוא את עצמם בשגרת העבודה החדשה.
מקרה נוסף – ארגונים שצמצמו תקנים ובעקבות כך שינו את המבנה הארגוני ואת הגדרות התפקיד. חלק מהתפקידים התרחבו, אך לעיתים מדובר בעומס כמותי ולא בהכרח עומס איכותי. במילים אחרות – עומס שמוסיף עוד תחומי אחריות, אך לא מוסיף עוד עניין, אתגר, התפתחות ולמידה.
לעיתים שינוי שנוצר באופי התפקיד הופך אותו לפחות מתאים לצרכי העובד למשל – עובד שבחר תפקיד בגלל האינטראקציות הבינאישיות וכרגע רק עונה למיילים. דוגמה נוספת: עובד שנקלט לתפקיד שישלב אדמיניסטרציה ורווחה וכרגע תקציב הרווחה הוקפא והתפקיד הוא נטו אדמיניסטרטיבי.
השינויים בתפקיד ובציפיות עשויים להשפיע על מוטיבציית העובדים – לחיוב או לשלילה.
כשמדובר בשינוי שמשפיע לרעה על המוטיבציה, נקבל עובד מתוסכל, עובד שחוק שנשאר בארגון רק בגלל שהוא חושש להתפטר בתקופת הקורונה.
- דיכאון וחרדה
עידן הקורונה הביא עליה של כ-25% בצריכת תרופות הרגעה, נוגדות דיכאון, חרדה וכדורי שינה.
הסגר, הבידוד החברתי, חוסר הוודאות, החרדה התעסוקתית-הכלכלית, החרדה הרפואית– כל אלה מובילים לקשיים רגשיים. ההערכות טוענות ש1 מתוך 2 או 3 אנשים חווה סימפטומים רגשיים מאז תחילת הקורונה.
חרדה תעסוקתית וכלכלית מחריפות את הקשיים הרגשיים. שגרה וסדר יום הם מאוד משמעותיים כדי לשרוד בתקופה המאתגרת הזו. אבל מה קורה כשהעבודה גולשת ולא מסתיימת בשום שלב של היום והלילה?!
תוסיפו לזה חרדה כלכלית/תעסוקתית – איך נשרוד כלכלית את התקופה הזו? מה יקרה אם יפטרו גם אותי? איך אמצא עבודה כשיש כל כך הרבה מובטלים?
ואם לא דיי בחרדה, יש גם רגשות אשם/הלקאה עצמית- לא התייחסתי היום לילדים, לא עזרתי לבן/בת הזוג, למה בחרתי בתחום שהוא כל כך תובעני ועוד.
מצב של דיכאון וחרדה גורם לאיבוד עניין, תחושה של חוסר משמעות, ירידה בתפוקות העובד ואפילו עזיבה.
מה החיסון/התרופה לקורונה הרגשית – ארגונית?
בדומה לטיפול בנגיף, גם כאן עדיין אין פתרון אחד מוכח. לצד זאת ישנם מספר צעדים שיכולים לעזור לארגונים לצמצם את שחיקת העובדים ולשפר את האפקטיביות.
- הקשיבו לעובדים!
היום יותר מתמיד העובדים זקוקים לאוזן קשבת. שיחות המסדרון כבר אינן, הפסקות הקפה נראות כמו חלום רחוק. חשוב ליזום שיחות עם העובדים ולעודד אותם להציף קשיים, מצוקות, בעיות.
גם אם אין לכם פיתרון לבעיה – עצם ההקשבה כבר עושה חלק מהעבודה!
- כיתבו נוהל עבודה מרחוק בשיתוף עם העובדים
הנוהל חייב להתחשב לא רק במטרות העסקיות של הארגון, אלא גם בצרכים הרגשיים של העובדים (שזה מתחבר לשיחות עם העובדים שהוזכרו בסעיף הקודם). חשוב לשתף את העובדים בכתיבת הנוהל, כך שהוא יהיה מחובר לשגרת העבודה שלהם. למשל – אפשר להגביל את כמות פגישות הזום ביום כמענה לעומס הזומים עליו העובדים מתלוננים. אפשר לקבוע שזימון לפגישות זום יבוצע בהודעה מראש של יומיים לפחות, אלא אם מדובר בנושא דחוף מאוד.
- השקיעו במנהלים
המנהלים הם אלה שמובילים את הספינה הארגונית כשהים סוער. תנו להם את הכלים. ישנן מגוון סדנאות והכשרות למנהלים, לרבות תוכנית פיתוח מנהלים. רוצים לשמוע יותר על סדנאות למנהלים?
למידע נוסף על תוכנית פיתוח מנהלים >
- תנו לעובדים כלים שיעזרו להם להצליח בתפקיד
בידקו איזה ידע חסר לעובדים, אילו מצוקות עולות מהשטח והשקיעו בהכשרה. לעיתים הידע קיים בתוך הארגון. אפשר ליזום הדרכות פנימיות שעובדים יעבירו. במקומות בהם הידע לא קיים בארגון, אפשר להביא אנשי מקצוע. לדוגמא: סדנת ניהול זמן, סדנת אקסל, סדנת פאוור פוינט ואפילו סדנת זום.
- משוב
כולנו מכירים את חשיבות המשוב עוד בתקופת הטרום קורונה. היום בעידן של חוסר וודאות ארגונית, המשוב חשוב שבעתיים. אני ממליצה לבצע שיחות משוב בתדירות גבוהה יותר. שיחות המשוב לא חייבות להיות פורמאליות, אך הן תמיד יכללו את העקרונות לביצוע משוב אפקטיבי, כולל הגדרת יעדים (מודל SMART).
- בדקו את הגדרות התפקיד
מומלץ לבצע מיפוי תחומי אחריות בכל אחד מהתפקידים בארגון, בדגש על אלה שהשתנו בעקבות הקורונה. לבדוק האם תכולת התפקיד הגיונית והאם לעובדים יש את הידע ואת הכישורים כדי לבצעו.
- מגייסים עובדים חדשים? איך תקלטו את המתאימים ביותר?
אין ספק שעידן הקורונה יצר שינוי בסט הכישורים הנדרש מעובדים. בנוסף, ביצעו תהליכים מרחוק מקשה על חלקנו בהחלטה לגבי ההתאמה לתפקיד. זה בדיוק הזמן לעבוד בצורה מתודית ולהעזר בעקרונות הריאיון ההתנהגותי מצבי. שיטת ראיון זו מוכחת כבעלת תוקף הניבוי הגבוה ביותר כבר מעל עשור.
למידע על סדנת ראיונות התנהגותיים למנהלים >
למידע על סדנת ראיונות התנהגותיים לצוותי גיוס>
- מפטרים עובדים? הפיטורין משפיעים גם על העובדים שנשארים בארגון
עידן הקורונה הביא איתו גם גלי פיטורין. זכרו שהפיטורין משפיעים גם על העובדים בארגון. חשוב לנהל את התהליך ולתקשר אותו בצורה נכונה פנימה והחוצה. הקשיבו לעובדים והפגינו אמפתיה למצוקות העולות.
- חווית עובד
חוויית עובד מתחברת היום לתהליכי מיתוג מעסיק, שימור עובדים. אבל לדעתי, בראש ובראשונה חוויית העובד משפיעה על שביעות הרצון שלו בעבודה ויכולה להשפיע על השחיקה. חוויית עובד היא הרבה מעבר לערב חברה, למתנות ולבונוסים. חווית עובד מתחברת למחוברות ארגונית, לגאוות יחידה, לתחושת משמעות של העובד. העובדים משקיעים את רוב שעות הערות שלהם בעבודה. מה הם מקבלים מעבר לשכר ומעבר להיבטים החומריים? האם הם לומדים? מתפתחים מקצועית? נהנים? מאותגרים? האם כיף להם להגיע לעבודה גם כשמדובר בהגעה וירטואלית דרך הזום?
זיכרו שכל עובד הוא אינדיבידואל עם צרכים שונים. נסו להתחשב בצרכים וביכולות של כל אחד.
- גלו ערנות למצב הרגשי של העובדים.
דיכאון וחרדה שאינם מטופלים יכולים להיות "כדור שלג". מומלץ להפגין ערנות ולהפנות את העובדים לסיוע מקצועי. ארגונים שלא יכולים לממן/לסבסד טיפולים לעובדים יכולים להפנות את העובדים לקבל טיפולים פסיכולוגיים מסובסדים בעלות של 144 ש"ח לפגישה דרך קופות החולים. כמו כן, אפשר לקבל 3 שיחות ייעוץ טלפוניות דרך קופת החולים ללא עלות. במרכזים לבריאות הנפש/בבתי החולים ניתן לקבל טיפול ללא עלות (נדרשת התחייבות מקופת החולים). בנוסף, ישנן גם עמותות שמעניקות סיוע רגשי.
הקורונה כאן והיא כנראה תלווה אותנו גם ב2021. גם אחרי שנתחסן בפני הנגיף, האתגרים הארגוניים – תעסוקתיים יוותרו בעינם. האתגר לשמר את העובדים שלנו ולא "לשרוף אותם" בתקופה המאתגרת הזו. לא בכדי המילה שחיקה נכתבת באנגלית- Burnout. כשגפרור אחד נדלק, הוא מצית אחריו את כל הקופסה.
כבר הצטרפת לניוזלטר שלנו?
קבלו עדכונים על כל התכנים החדשים שעולים כאן + עדכונים על מיטאפים, כנסים והצעות רלוונטיות