ברוכים ה=ים: איך לקלוט חזרה את חיילי המילואים?

מאת: ויקי גרונר – סדנאות AI לגיוס ולמשאבי אנוש

אפשר לחזור לשגרה?

זו לא עוד היעדרות ארוכה מהעבודה.חצי חייל חצי עובד

אלו שלושה חודשים מאוד מורכבים רגשית לעובדים ולעובדות שלנו בשירות המילואים.  
אין ספק שכולנו חווינו במידה כזו או אחרת טראומה סביב סיפורי הזוועה של ה7.10.23.
לאורך 3 החודשים הללו יכולנו לבכות, לכעוס, להתאבל, לפחד, להתמודד ולפעמים גם להתנתק.

לעומת זאת, כ300,000 מילואימניקים בהם עובדים ועובדות מארגונים עצרו את חייהם כדי לתרום לביטחון המדינה. הם לא הספיקו לעבור את התהליך שאנחנו עברנו בחודשים הללו ויתרה מכך – חלק בלתי מבוטל מהם נחשף לאובדן, לכאב, לסיפורים קשים ואפילו לחוויות אישיות מטלטלות.
במשך 3 חודשים הם היו מנותקים מכל דבר שמזכיר שגרה. מנכ"לים, סמנכ"לים, מנהלים מקצועיים, אנשי פיתוח, IT, מש"א, כספים, שיווק, לוגיסטיקה, מכירות, שירות, תפעול – כולם שמו את התפקידים האזרחיים שלהם בצד ופעלו יחד למען המדינה ואזרחיה.

כעת, כשמתחיל שחרור הדרגתי של אותם מילואימניקים, הארגונים צריכים להיערך לקליטה שלהם לעבודה. עלינו לזכור שלא מדובר כאן בעובד שחוזר מחופשה, אלא עובד שיתכן שחזר משדה קרב וחווה טראומה, עובד שחווה חוויות קשות מאוד, עובד שעד לפני רגע הרגיש תחושת שליחות אדירה ועכשיו עליו לחזור לשגרה שבה תחושת המשמעות פחותה יותר.  

פונקציות ה-HR בארגון יכולות להשפיע מאוד על תהליך הקליטה מחדש של אותם עובדות ועובדים.

ריכזתי מספר טיפים שחשוב להכיר וליישם:

  1. דאגו שיהיה להם מקום לחזור אליו: יכול מאוד להיות שמישהו ישב בעמדת העבודה של אותו עובד, שלקחו לו משם ציוד משרדי, או שנתנו לשולחן להעלות אבק. חשוב לתת לעובדים תחושה שמקבלים בברכה את פניהם, להחזיר אותם לעמדת העבודה שלהם, לוודא שלא חסר ציוד, שעמדת העבודה תקינה (מחשב, טלפון..). זכרו שכל פרט קטן יכול להשפיע מאוד על חווית החזרה של המילואימניק, בדיוק כמו עובד חדש שנקלט. כמובן, פתק מרגש או כל מחווה יצירתית אחרת תמיד יתרמו להרגשה של העובד.
  1. הכרה והבנה של החוויה: חשוב שהן מנהלות משאבי אנוש והן המנהלים יבינו את הסיטואציות הקשות שעובדים עוברים במהלך שירות המילואים – החל מסטרס נפשי ועד למאמצים פיזיים. יש להקדיש זמן ללמידה על הפן הנפשי של לחימה, ולפתח אסטרטגיות להתמודדות עם טראומות או חוויות קשות שעלולים העובדים לחוות ובהתאם לכך גם להנחות את המנהלים.
  1. כניסה מחודשת לסביבת העבודה: מומלץ להכין תוכנית המסייעת לעובדים לעבור את המעבר מהחזית לעבודה. הדבר כולל פגישות הכנה והסברה לפני החזרה, וכן ימי קליטה מחודשת בעבודה עם דגש על היכרות מחודשת עם הסביבה והמשימות.
  1. תמיכה רגשית ופסיכולוגית: יש להציע שירותי ייעוץ ותמיכה פסיכולוגית לעובדים הזקוקים לכך. זה יכול להיות באמצעות שיחות עם פסיכולוגים באופן פרטי או בקבוצות תמיכה, וכן סדנאות להתמודדות עם לחץ וחרדה. גם אם הארגון אינו יכול להציע שירותים אלו בעצמו, חשוב להכיר את האפשרויות שקיימות במערכת הציבורית ולהפנות את העובד/ת.
  1. הדרגתיות, התחשבות, גמישות והקלות: חשוב לאפשר חזרה הדרגתית לתפקידים בעבודה. הדבר יבוא לידי ביטוי הגמישות בשעות העבודה, הקצאת משימות קלות יותר בתחילה, והתאמת ציפיות מהמנהלים והעובדים כאחד.
  1. הדרכה למנהלים: מומלץ להדריך את המנהלים ולתת להם כלים כיצד להתמודד עם האתגרים הייחודיים של חברים לצוות שחוזרים משירות מילואים. אפשר להתייחס לטיפים לתקשורת יעילה, זיהוי סימנים של טראומה, ותמיכה ומודעות לצרכיהם.
  1. הקשבה ומענה לצרכים ספציפיים: יש להקדיש זמן לשיחות אישיות עם כל עובד שחוזר, כדי להבין את צרכיו הייחודיים ולעזור לו להתמודד עם כל אתגר שעשוי לעלות בחזרה לעבודה.
  1. פיתוח מדיניות ברורה ותומכת: חשוב לבנות מדיניות ברורה וכוללת שמתייחסת לכל היבטים של חזרת עובדים משירות מילואים. זה כולל קווים מנחים להתמודדות עם קשיים, תמיכה רגשית, וגמישות במעבר התפקידי.
  2. זכרו שכל אחד הוא שונה: כל אדם הוא שונה ויש לו צרכים משלו. יש שירצו לספר ולשתף, יש שיעדיפו להסתגר ולהתבודד. יש שיתקשו לחזור לעבודה אינטנסיבית, יש שיעדיפו להציף את עצמם בעבודה כדי לברוח מהתחושות הקשות שהם חוו. נסו להסתכל על כל עובד כאינדיבידואל.

שימו לב לנורות האזהרה הבאות:

  • התנהגויות לא אופייניות כמו התפרצויות זעם, בכי, ניתוק 
  • דכדוך, הסתגרות, התבודדות
  • עייפות קיצונית שיכולה להצביע על חוסר שינה
  • אובדן תיאבון/ירידה חדה במשקל
  • הימנעויות חדשות כמו למשל הימנעות ממפגשים חברתיים שלא הייתה אופיינית קודם.
  • ירידה בביצועים בעבודה עשויה אף היא להצביע על מצוקה רגשית של העובד. אין לנזוף בו אלא לבדוק איך ניתן לעזור לו.
  • תגובות קיצוניות לסיטואציות
  • סימנים של חרדה או דיכאון
  • העדרויות מוגברות או תלונות פיזיות כמו לחצים בחזה, סחרחורת, כאבי ראש, קושי לנשום, כאבי בטן
    אם מופיעים סממנים מתוך הרשימה – חשוב להיוועץ עם גורם בתחום בריאות הנפש.

כל אחד מהסעיפים הללו חיוני ליצירת תהליך חזרה בריא ותומך לעובדים שחוזרים משירות מילואים, תוך כדי שמירה על בריאותם הנפשית והפיזית והתאמה מחודשת לסביבת העבודה.

שנדע ימים שקטים ושפויים יותר

וכמובן שכל יקירנו יחזרו הביתה בשלום.

נ.ב

למקרה שפספסתם את סקר משאבי אנוש בצל המלחמה – ניתן לצפות כאן בדוח:

 להורדת הדוח לחצו כאן

הישארו מעודכנים:

תאריכים חדשים לסדנאות פרקטיות לצוותי גיוס ומש”א:

לסדנאות בנושאי AI, גיוס ברשתות חברתיות, כתיבה גיוסית שיווקית, לינקדאין, קאנבה, ראיונות, חוסן ומנהיגות ניתן ליצור קשר במייל> info@hrd.co.il

מכירים עוד חברים או קולגות שייהנו מהמאמר? שתפו אותם:

Facebook
LinkedIn
Email
WhatsApp

כבר הצטרפת לניוזלטר שלנו?

קבלו עדכונים על כל התכנים החדשים שעולים כאן + עדכונים על מיטאפים, כנסים והצעות רלוונטיות

אם נהנת מהמאמר הזה, הנה עוד כמה טובים:

כבר הצטרפת לקהילת הפייסבוק שלנו?

עוד דברים שיכולים לעניין אותך