מאת נילי גולדפיין – משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG

תיאוריית הברבור השחור

אם תשאלו את  נאסים ניקולס טאלב, שתבע כבר ב2007 את המונח "ברבור שחור", הרי שהוא יאמר לכם שהעולם יוצא מאיזון חדשות לבקרים, ואין בשנת 2023 שום דבר שאמור לטלטל אותנו.

ובכל זאת אנחנו מטולטלים.

אולי היינו אמורים להתרגל כבר לקיצוניות בה משתנים הממדים בסביבה העסקית והארגונית, אולם שנות הרגל מרובות של אשליית שליטה, תכנון מדוקדק ויכולת חיזוי, עושות את שלהן ועדיין הטלטלות הקיצוניות מזיזות לנו, כבני אדם- וכמנהלי משאבי אנוש, האמורים לסייע לארגון שלנו להתאים את עצמו למציאות משתנה.

בעולם הארגוני אנו חווים תופעות המהוות אדוות של מה שקורה במישור הגאו- פוליטי: מאזני אימה בין גושים ומדינות , מלחמות בהווה וחשש לחזיתות נוספות בעתיד הנראה לעין, בריתות חדשות צפויות ושאינן צפויות-  והפרת בריתות בין מעצמות. כול התופעות הללו משפיעות על הכלכלה ומכריחות חברות להיערך, בצורה שונה, מול השקעות טווח ארוך בהקמת מערכי ייצור, ברה- ארגון של תחומי לוגיסטיקה ושרשראות אספקה, בבחירת ספקים- ובמחשבה נבונה בנוגע למקורות גיוס והעסקת טאלנט.

ראייה מערכתית רחבה, שהייתה בעבר מיומנות לה נדרשו בעיקר ביחידות אסטרטגיה, שיווק וניהול כללי, הפכה למיומנות חשובה בכל תחום ארגוני- וכמובן גם לנו. השינוי משתנה ותובע מכל מי שמעונין להוות חוד חנית אסטרטגי ושותף ראוי ושווה סביב שולחן ההנהלה, להשתחרר ממיומנות לקח והיסק מאירועי העבר- וללמוד מהעתיד.

ב2017 כתב אליוט פפר, כלכלן ואיש פיננסים, מאמר במגזין הניהולי המוביל בעולם- HBR ובו הפציר במנהלים, מנהיגים עסקיים, לתעדף קריאת ספרות פנטזיה ומדע בדיוני, על מנת להרחיב את מנעד יכולתם ללמוד ממציאות שעדיין אינה קיימת.

פפר לא טעה. האיזונים של פעם אינם קיימים עוד ובמציאות החדשה שנוצרה יכולת השבת האיזון אינה מגיעה מתלמידים טובים המקיימים באדיקות "פאק אפ נייטס", אלא מאילו המבינים שחוקי המשחק השתנו והשבת האיזון לשוק בטרללת, מגיעה מחוץ לגבולות המשחק ששיחקנו, לפחות במאה שנים האחרונות, מאז המהפכה התעשייתית.

בהיותנו שותפים בהובלת ארגונים- ולא מדינות, מן הסתם יקשה עלינו לפתור את סכסוך רוסיה- אוקראינה, להשפיע על מלחמת הסחר בין סין לארה"ב, על הפלישה הצפויה (כן או לא) לטאיוון, או על החימוש הגרעיני של איראן. אולם בצילם של אירועים אלה, בחלקות האלוהים  הקטנות שלנו, עשויה להיות לנו השפעה מכרעת על המועסקים אצלינו ועל "השורות התחתונות" של הביזנס.

בבואנו לסכם את השנה שחולפת, נוכל לנסות ולהוציא את המגמות המרכזיות בהן האיזון הופר, ועל בסיס הפרת האיזון לנסות ולהשיב אותו כשאנו מתיישבים לתכנן תוכניות עבודה ותקציב. אנו יודעים כמובן כי כל תכנית היא בסיס לשינוי, אבל בכל זאת חייבים להיערך לעומד לבא:

1. מנהיגות, האמון שהופר

מדי שנה מגיש המכון הישראלי לחקר  לדמוקרטיה דו"ח המודד , מזה 20 שנה ברציפות, את אמון החברה הישראלית במוסדות השלטון. בינואר 2023 הוגש דו"ח 2022, בו שורטטה תמונה עגומה הנוגעת בירידת אמון גורפת בכלל המוסדות האמורים להנהיג את ארצנו הקטנטונת . https://www.idi.org.il/articles/47360 הירידה באמון משפיעה על הכלכלה ועל מצב הרוח הלאומי.

המצב הפוליטי הנוכחי משפיע על השקעות זרות ומקומיות. כלכלנים מעריכים כי הנזק כבר נעשה וכי אזהרות דירוגי האשראי, בריחת כסף טכנולוגי מהארץ ובריחת מוחות, עולים כבר על מאה וחמישים מיליארד שקלים ועוד לא התחלנו https://www.themarker.com/allnews/2023-07-09/ty-article-magazine/.highlight/00000189-3693-da0e-a59b-bff3aead0000.

ירידת רמת החיים, בכללותה, והעברת כספים ממשלתיים לסקטורים שאינם יצרניים, תמשיך ותפגע ביוקר המחייה ובכמות – ואיכות של מקומות תעסוקה ואנו נתמודד עם ההשלכות בודאות בשנים הקרובות.

מה ניתן לעשות?

לפחות בארגונים יצירת אמון בין בעלי המניות, ההנהלה וכלל חברי הארגון עשוי לפצות, ולו במעט, על היעדר האמון ההולך וגובר באקו סיסטם. אמון פנים ארגוני הוא מצע גידול מצוין להתמודדות עם מה שבא. היא מושג ע"י תקשורת שוטפת, הכוללת גם את מה שכולנו רוצים לשמוע, וגם- ואולי בעיקר, את מה שלא. לפני מספר חודשים, במסגרת כנס בינלאומי שהשתתפתי בו, סיפרה לי מנהלת מדינה מארגון טכנולוגי גדול, כי לראשונה בעשר שנותיה בארגון היא ענתה בסקר מחוברות שהיא מוכנה לשמוע על הצעות עבודה מבחוץ.

לשאלתי מה קרה השנה ענתה כי עד 2022 מנכ"ל הארגון היה עולה מדי שבוע ל"טאון הול" בזום, ומשוחח בגילוי לב עם עובדי הארגון מכל העולם . אותו מנכ"ל גם נסע ממדינה למדינה ופגש מועסקים מכל הרמות ההירארכיות לשיחה אודות "המצב". בראשית השנה הנוכחית, עם המיתון העולמי המעמיק, הארגון החל במהלך פיטורין נרחב ומאז אותו מנכ"ל נגיש נעלם.

מסקנה: חתירה למגע גם כשרע, קשה, והחדשות לא באות בקלות, תקשורת אותנטית ושוטפת תוך התייחסות לערוצים שונים המתאימים לדורות שונים, אמון והבעת אמון במועסקים, קיום הבטחות ואמירת אמת בנוגע לנעשה בארגון ועדיף דקה לפני שזה יוצא לתקשורת.

המלצות שמיעה:

עתיד מזהיר, נוהל סופה ראיון עם צחי גולן, מנכ"ל סימנס ישראל

https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JEGDIG&c41t4nzVQ=HMJ

עתיד מזהיר, יגעת ומצאת? אמין, ראיון עם דפנה בן ארי, סמנכ"ל מש"א MSD

https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JEKDIL&c41t4nzVQ=HMJ

2. בריאות הנפש/מחוברות/חוזה פסיכולוגי בין אנשים לארגונים

 בדו"ח גאלופ של , 2022 שיצא במאי 2023 הייתה ציפייה מתוחה בקרב החוקרים בנוגע לתוצאות. זה היה הדו"ח הראשון שנעשה "על מלא" בעידן הפוסט קורונה.

58,000 המשתתפים בסקר, מכלל מדינות העולם, מכל הגילאים ומכל סוגי הארגונים, ענו בממוצע כי הם אינם מחוברים למקומות העבודה שלהם, מוכנים בכל רגע לשמוע הצעות עבודה מבחוץ, לא מתאים להם להשקיע, הם לא באים לעבודה בשמחה ובתשןקה ובכללי הם בדיכאון.

אנחנו בדיכאון.

בשנה שעברה הוציאה זמרת העל ביונסה את הקליפ "לא תשברו לי את הנשמה" https://www.youtube.com/results?search_query=you+dont+break+my+soul ודבררה תקופה. לכולנו אך בעיקר לדורות הצעירים , נשבר החוזה הפסיכולוגי עם מקומות תעסוקה ומעבר להשפעה הישירה על בריאות הנפש שלנו, קיימת השפעה על יציבות תעסוקתית ותחושת שייכות של מועסקים לארגונים, תופעות שיש להן השפעה ישירה על יכולת עמידה בהשגת תוצאות וביעדים עסקיים.

מה ניתן לעשות?

 המילים "חוויית עובד" מושמעות בארגונים רבים המבינים, לפחות על הנייר,  כי היעדר מיקוד בפרט המועסק ובהתפתחותו האישית והמקצועית, יפחית את אטרקטיביות הארגון במשיכת טאלנט ומחויבותו למטרות ו"שורות תחתונות" . הפער בין מה שנאמר בצורה הצהרתית למה שבפועל נעשה, קיים אף הוא, וההמלצה היא להתייחס ברצינות לדו"חות.

מסקנה: ככל שהפרט המועסק יבין וירגיש כי לארגון המעסיק אותו אכפת ממנו ומסייע לו בהקניית מיומנויות וכלים לטיוב מעמדו התעסוקתי, כך תלך ותגבר מחויבותו לארגון ונכונותו להשקיע מעבר למצופה. הוא גם יספר לאחרים שהוא מרוצה ויעצים את מיתוג המעסיק. אין המדובר בהטבות כלכליות המכונות "רווחה" אלא בהתפתחות מול עולם תעסוקה המשנה את פניו ותובע מהפרט שדרוג רציני של תפישות עולם ויכולות.

המלצות שמיעה

עתיד מזהיר, משדרגים מסלול מחדש ראיון עם אביבית קליין, סמנכ"לית מש"א בנק לאומי

https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JDLIGD&c41t4nzVQ=HMJ

עתיד מזהיר, הלמדן האוטומטי, ראיון עם ארי אור, סמנכ"ל מש"א ביטוח הראל

https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JEJEGI&c41t4nzVQ=HMJ

עתיד מזהיר, בריאות. נפש. ראיון עם איילת ריץ בנבניסטי מחברת אלטמן

https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JFHKEK&c41t4nzVQ=HMJ

3. בינה מלאכותית בפריצת דרך  

הבינה המלאכותית. רובוטים ובוטים בעולם היברידי כבר מהווים חלק מחיינו מספר שנים. השנה הצטרף שחקן חדש למשחק, כזה שמהווה פיצוץ משנה מגמה. הצ'ט ג'י. פי. טי לשימוש אישי נכנס- וסביבו קמה מהומת אלוהים ובימים אילו מתחילות להיכנס לשוק פלטפורמות בינה מלאכותית לשימוש ארגוני. לא ניתן להפחית בחשיבות המהפך כמו שלא ניתן להפחית מחשיבות הרתיעה הטבעית שבני אדם חשים כלפי טכנולוגיה.

מה ניתן לעשות?

הבינה המלאכותית תלך ותשתכלל באופן שכרגע ניתן להבין אך ורק דרך מדע בדיוני. לא רק שעשרות מיליוני משרות יתייתרו ועשרות מיליוני משרות חדשות, שונות ממה שהכרנו, תבואנה במקומן, כל מערכת היחסים בין אדם למכונה תשתנה ללא היכר, וכולנו ניאלץ לחשוב בקפיצה קוואנטית על חלוקת עבודה נכונה בין מה שאנושי לבין מה שיעיל.

מסקנה: חלוקת העבודה תביא אותנו להבין כי ביכולותינו לעבוד פחות, להשיג יותר ולהשקיע את זמנינו ומרצינו במותר האדם. במה שמכונות לא יכולות לעשות, למשל טיפול וחינוך ולא פחות חשוב חמלה ביחס לעצמינו וחיבוק הפחדים מהטכנולוגיה. יש בהם אלמנט קמאי הישרדותי שלא ניתן להכחשה אלא זקוק לעיבוד.

המלצות קריאה ושמיעה

"שונאים, סיפור אהבה"- על טכנולוגיה ואנשים בזמנים קשים

https://www.hrportal.co.il/israel-hr-tech-2/

יבוא פרק עם דר' אשר עידן מעתיד מזהיר

4. ארגונים מבוסס מיומנויות (Skills Based Organizations)

הידע שאנו זקוקים לו מומצא ומנותח ע"י בינה מלאכותית, ניסיון תעסוקתי קודם לא רלוונטי- ולעיתים אפילו מפריע, הכשרה חייבת להיעשות כל העת ועל כן חינוך אקדמי ושלל תארים יורדים בחשיבותם. כל אילו מביאים את ארגוני הכלכלה המובילים בעולם, להוציא רשימות מיומנויות שהן צורך קיומי בעולם העבודה החדש.

אוריינות טכנולוגית מהווה תנאי הכרחי, אולם מלבדה בשלושת המקומות הראשונים, ש"חותכים" את כל הרשימות, נמצאות מיומנויות שהיינו אמורים לרכוש בילדותינו במסגרות החינוך: גן ילדים וביס יסודי: אומץ, סקרנות, חוסן ויהיה מי שיאמר גם חשיבה יצירתית. המיומנויות הללו מהוות את  ההיפך מצייתנות, משמעת- והאחדה תפישתית והתנהגותית, שהן נחלת רובינו בהיותנו פליטי מערכת החינוך (ורובינו אף המערכת הצהלית) כפי שעוצבה ונוהלה במאה השנים האחרונות.  הארגונים שלנו מחפשים גמישות, יכולת לעבור מגוון רב של תפקידים, ללמוד, למחוק וללמוד מחדש ולמצות את ה"אקס פקטור" של כל עובד ועובדת ושל היתרון הארגוני שלנו אל מול מתחרים. גמיש. יצירתי. אחר. או במילים אחרות: כל מה שאנחנו לא.

מה ניתן לעשות?

 ג'וש ברסין כתב בנובמבר 2020 מאמר בשבח מה שהוא מכנה "מיומנויות כוח" ובעבר כונו "מיומנויות רכות".

הוא מציג ,באופן חד משמעי, תפישה מבוססת מחקר כי מיומנויות ויכולות התנהגותיות המבוססות על הכרה והבנה עצמית, שכלול ממשקים בין אדם לשותפי התפקיד שלו בעבודה ובינו לבין המערכת, מהווים תנאי הכרחי להצלחה בעולם המשתנה ללא הרף ומבוסס יותר ויותר על טכנולוגיה.

מסקנה: מותר האדם, כך אליבא דה ברסין, הוא בהיותו בן אנוש. גיוס/ השמה/ ניוד וקידום מבוססי יכולות ומיומנויות הם "הדבר הבא", כמו גם הקניית מיומנויות ויכולות (skills & capabilities) בארגונים, לאנשי הארגון,

המלצות קריאה ושמיעה

עתיד מזהיר, הכול בכל מקום בבת אחת, ראיון עם אסף יעקובי ואופיר חבקין מחברת אמדוקס

https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JEEIMM&c41t4nzVQ=HMJ

עתיד מזהיר, אקס פקטור, ראיון עם דרור דין סמנכ"ל מש"א שירותי בריאות מאוחדת

https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JEHMJG&c41t4nzVQ=HMJ

לשוק העבודה בהפרעה דרושים גיבורי על

https://www.themarker.com/labels/jobs/2020-12-20/ty-article-labels/0000017f-f88f-d318-afff-fbef06a10000

אקוויליבריום

"Each live thing is an organism; Each dead thing is an organization."

בגואן ראג'ניש

המילה אקוויליבריום לקוחה מתוך תורת הכאוס ומשמעותה בלטינית "שיווי משקל דינאמי". כאשר יוצרים שיווי משקל מדויק ומושלם הוא נייח, במערכות חיות כמו גוף האדם, או ארגון, מצב של חוסר תנועה מהווה יעדר חיים. במערכות חיות קיימת תנועה מתמדת. ועל כן כאשר גוף חי יוצא מאיזון, יש להניע תנועה נגדית על מנת להשיב אותו לאיזון. תנועה של יציאה מאיזון והשבת האיזון מחויבת למי שחפץ חיים. על מידת הקיצוניות בתנועת הנגד הנדרשת, לבוא מתוך מחשבה הלוקחת בחשבון סביבה מרובת משתנים, הבנת עומק של תסריטים חלופיים לתגובת המשתנים ובעיקר אומץ להסתכל אל עתיד לא נודע ולעזוב חופים מוכרים. ותוך כדי ריקוד עם השדים במערבולת ההפרעה רק אל תשכחו לנשום!