מבחנים אינטרנטיים למיון עובדים – סוגיות מרכזיות

בשנים האחרונות החלו ארגונים רבים ליישם שימוש במערכות מיון אינטרנטיות, אשר להן קדמו מבחני מיון ממוחשבים.

יתרונות של מערכות מיון עובדים מבוססות אינטרנט

המראה שלהן דומה לאפליקציות הממוחשבות הרגילות ומבחינת המשתמש החוויה זהה, אך למערכות אינטרנטיות עדיפות טכנולוגית ברורה: המערכת ניתנת להטמעה מרחוק, ולא נדרשת הגעה לארגון לצורך תחזוקה, עדכונים וכו'. בנוסף לכך, מתבטל לחלוטין הצורך בתחזוקת מערכות נפרדות באתרים שונים ולא נדרשת התאמה טכנולוגית מיוחדת מהארגון המעוניין להשתמש במערכת.

בנוסף ליתרונותיהן הטכנולוגיים, מערכות מיון אינטרנטיות מאפשרות סינון ראשוני דרך האינטרנט בבית המועמד/ת, ובכך חוסכות כסף רב על תהליכי מיון ארוכים למועמדים אשר אינם מתאימים ברמת דרישות הסף המינימליות. עלותן נמוכה יותר באופן משמעותי מתהליכי מיון אחרים. ניתן למיין כמות גדולה מאוד של מועמדים לעבודה בזמן אמיתי ומבלי לצרוך משאבי מקום ומחשבים בארגון. בעידן של גלובליזציה ומחפשי עבודה רבים שהינם מועסקים (כ-50% לפי AllJobs), יש ערך רב לכך שהמועמד אינו נדרש להיעדר מעבודתו וההיענות להיבחן מהבית גבוהה ביותר. כך פוחתים הסיכויים שמועמדים ראויים יוותרו על הגשת המועמדות בשל קשיים הכרוכים בהגעה למיונים.

מעבר ליתרונות לארגון, יש יתרונות למפתחי המבחן כגון עדכוני גרסאות, העברת מידע, שליטה וריכוז סטטיסטי של כלל המידע.

קשיים בשימוש במערכות מיון מבוססות אינטרנט

עד לאחרונה לא היו הבדלים בין מערכות מבחנים אינטרנטיות למערכות מבחנים ממוחשבות: בשני המקרים נדרשה הגעה פיזית של הנבחן לבית העסק והיבחנות אל מול מחשב. בשנתיים האחרונות החלו מערכות מבוססות אינטרנט לחפש פתרונות אשר יאפשרו היבחנות מחוץ לארגון, על מנת למקסם את היתרונות הגלומים בשימוש במערכת מבחנים אינטרנטית. הקושי בהיבחנות מחוץ לארגון (בבית המועמד) נובע משלוש סיבות עיקריות:

  1. העתקת המערכת: פיתוח מערכת מבחני מיון כרוך בזמן ממושך ובעלויות כבדות. החשש שמא המערכת תועתק, תופץ, תילמד ו"תישרף" במקום שבו אין בו מפעיל או משגיח הינו גבוה ביותר, והופך את ההשקעה הכרוכה בכך לבלתי כדאית.
  2. סכנות לרמאות וזיופים: בהעדר השגחה כל שהיא ישנו חשש סביר שמא הנבחן לא יעשה את המבחן בעצמו או יעזר בעזרים אסורים כגון מחשבון במבחנים הכמותיים.
  3. מורכבות טכנולוגית: נדרשת התאמה טכנולוגית מורכבת, כדי שכול הנבחנים, בכל המחשבים ומערכות ההפעלה הקיימות יקבלו מראה והתנהלות זהה של המחשב בזמן הבחינה.

רמת ביצועי מועמדים במבחני נייר ועיפרון לעומת מבחנים ממוחשבים ומבוססי אינטרנט

(Potosky & Bobko 2004) בחנו את הפערים הקיימים בין מבחני נייר ועיפרון לעומת מבחנים ממוחשבים, ומצאו כי כאשר מדובר על מבחנים שאינם מוגבלים בזמן, כדוגמת מבחני אישיות, לא קיימים הבדלים מובהקים בין המדיות מבחינת מבנה הגורמים המתקבל ומהימנויות המבחנים, אך ייתכנו הבדלים בממוצעי הקבוצות ובפיזור הציונים במימדי האישיות השונים. החוקרים מדווחים על מחקר בודד (Salgado & Moscoco, 2003) שבחן את מידת המקבילות של מבחן אישיות בפורמט נייר ועיפרון לעומת מבחן מבוסס אינטרנט, בו נמצא מתאם גבוה מאוד בכל אחד ממימדי האישיות שנבחנו בין העברה אינטרנטית להעברת נייר ועפרון.

(Potosky & Bobko 2004) בחנו סוגייה זו בהקשר למבחנים קוגניטיביים. הם מציינים כי מחקרים שבחנו הבדלים בין מבחנים קוגניטיביים מסוג נייר ועיפרון למבחנים ממוחשבים מצאו כי כאשר המבחנים דומים מבחינת הליכי העברת המבחן, אזי תוצאות המבחנים דומות. במחקרם נמצא כי המתאם בין מבחני נייר ועיפרון לבין מבחנים אינטרנטיים נמוך מכדי להצביע על מקבילות מספקת של שתי תצורות העברה אילו. יחד עם זאת, ניכרים הבדלים משמעותיים בין סוגי המבחנים השונים, כך שהמבחן המספרי הניב מתאם גבוה יותר במובהק מהמבחן הצורני. ככלל, מרבית הנבדקים נהנו יותר מביצוע המבחנים בפורמט האינטרנטי.

רמאות וזיוף במבחנים מבוססי אינטרנט

שאלה חשובה ביותר בהקשר למבחנים האינטרנטיים היא מידת העמידות שלהם לעיוותי תגובות של נבחנים, כגון רמאות, רצייה חברתית, זיוף לטובה וכיו"ב (Nye, Do, Drasgow & Fine, 2008). כאשר מועמד לעבודה מגיע לארגון או למכון מיון לצורך מבחני המיון, הוא נמצא בפיקוח בביצועו את המבחנים. אולם כיצד יוכלו הממיינים לדעת כי בהיבחנות בביתו הוא ביצע את המבחן בעצמו ובאופן הגון?

היקפה של תופעת עיוות התגובה – באיזו מידה ישנם הבדלים בתוצאות המבחנים בין העברת מבחנים תחת פיקוח לבין בחינה שנערכת ללא פיקוח? שאלה זו הינה מורכבת לבחינה. במחקרי מעבדה המוטיבציה לרמאות נמוכה; מחקרי שדה אף הם בעייתיים, בגלל אופיו של תהליך מיון העובדים: לכל שלב מתקדמים רק אלו בעלי הציונים הגבוהים ביותר, כך שתופעת הרגרסיה לממוצע עשויה להנמיך את ציוניהם של המועמדים ללא קשר לרמאות. מנגד, תופעת האימון הכרוכה בביצוע בחינה פעם שנייה עשויה להעלות את ציוניהם של נבדקים. מבחנים קוגניטיביים ללא פיקוח רגישים לרמאויות, אשר נוכחותו הפיזית של מפקח עשויה להקטינן באופן משמעותי. Nye et. al (2008) ביצעו מחקר רחב היקף, בו בחנו את היקפה הפוטנציאלי של תופעת הרמאות. הם בחנו את ההבדלים בציונים בבחינה ראשונה ללא פיקוח, שנערכה דרך האינטרנט ובבחינה שנייה שנערכה בארגון הממיין תחת פיקוח, ולא מצאו עדויות לרמאות בבחינה הראשונה ברמה הכוללת, אם כי נמצאו נבחנים בודדים אשר דפוס ציוניהם מעלה חשד לכך. יחד עם זאת, מחקרם בחן את השאלה לגבי מבחן תשומת לב לפרטים, אשר קשה לשפר את הביצוע בו בעזרת עזרים אסורים לשימוש, כגון מחשבון או מילון; בנוסף, קשה להעריך האם כדאי להיעזר באדם אחר, שכן היכולת של אדם מן השורה להעריך את תשומת הלב לפרטים של האחר אינה גבוהה.

תקפות מבחני מיון אינטרנטיים – במידה ואכן ישנם הבדלים באופן המענה בבחינה המפוקחת לעומת הבחינה הלא מפוקחת – באיזו מידה הבדלים אלו משפיעים על תקפות הקריטריון של מבחני מיון העובדים? Beaty, Nye, Borneman, Kantrowitz, Drasgow & Graur (2011) מדווחים כי לא נמצאו מחקרים שעסקו בשאלה זו, וניסו למלא חלל זה בשדה המחקרי. החוקרים ביצעו מחקר מטא-אנליטי. הם בחנו מידע לגבי תוקף הקריטריון של שאלון אישי (biodata), של מימד המצפוניות (conscientiousness) ושל פוטנציאל מכירות למול הערכות מנהל לביצועים בעבודה ורמת מכירות בפועל. החוקרים מצאו כי תקפות הקריטריון של שלושת המבחנים (שאלון אישי, מצפוניות, פוטנציאל מכירות) הייתה דומה בין המבחנים המפוקחים ללא-מפוקחים.

כתוצאה מכך, מסיקים החוקרים כי שימוש במבחני מיון לא-קוגניטיביים מבוססי אינטרנט מוצדק, עבור העבודות שנבדקו. תקפות המבחנים האינטרנטיים דומה לתקפות המבחנים המפוקחים, ועלותם נמוכה משמעותית.

סיכום

  1. ישנם הבדלים בין מבחני נייר ועיפרון למבחנים אינטרנטיים, ועל כן השימוש במבחנים מבוססי אינטרנט צריך להיות מיושם בצורה מותאמת. ברמה הבסיסית ביותר – מבחנים אלו דורשים נורמות נפרדות, ולא ניתן להשתמש בנורמות של מבחני הנייר והעיפרון בגרסאות האינטרנטיות המקבילות.
  2. מבחנים אינטרנטיים, במיוחד מבחנים קוגניטיביים, רגישים לרמאויות; קשה מאוד לבחון את היקפה של תופעה זו בפועל, אך רצוי לנקוט בתהליכי מיון דו-שלביים על מנת להקטין את השלכותיה האפשריים של רמאות על ידי מועמדים לעבודה.
  3. תקפות הקריטריון של מבחני מיון אישיותיים אינטרנטיים אינה נפגעת כתוצאה משינוי המדיה, ועל כן השימוש בהם ראוי.
  4. לא נמצאו מחקרים בנוגע לתקפות הקריטריון של מבחני מיון קוגניטיביים אינטרנטיים. עובדה זו, בשילוב עם רגישות גבוהה יותר לרמאויות במבחן, מחייבת את משתמשי המבחנים לנקוט במשנה זהירות ביישום שיטות מיון אינטרנטיות.

מאמרים נוספים בתחום מבית חברת לוגיפס – Logipass

המאמר באחריות חברת Logipass והפסיכולוגית מירב חמי

מכירים עוד חברים או קולגות שייהנו מהמאמר? שתפו אותם:

Facebook
LinkedIn
Email
WhatsApp

כבר הצטרפת לניוזלטר שלנו?

קבלו עדכונים על כל התכנים החדשים שעולים כאן + עדכונים על מיטאפים, כנסים והצעות רלוונטיות

אם נהנת מהמאמר הזה, הנה עוד כמה טובים:

עוד דברים שיכולים לעניין אותך

כבר הצטרפת לקהילת הפייסבוק שלנו?

סגירת תפריט