"חוקי" לגנוב עובדים גם בישראל – וכל הסדר אחר עלול להביא לקנסות כבדים

אחת השאלות שחזרו על עצמן ונשאלתי לאורך השנים בהם הדרכנו על סורסינג ולינקדאין היתה אם אין מניעה חוקית לפנות למועמדים פוטנציאליים שעובדים אצל המתחרים.

בעוד שבארצות הברית קיימת פסיקה הקובעת שהסדר של אי-גיוס עובדים מחברות מתחרות אינו חוקי, עד לאחרונה לא היתה התייחסות משפטית לנושא זה בארץ.

אבל לאחרונה קבעה הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, כי הסדר כזה אינו חוקי ועלול להביא לקנסות כבדים הן לחברות המחליטות על הסדר כזה (האוסר לפנות למועמדים שעובדים אצל המתחרים) והן על קנס אישי לבעלי התפקידים בחברה.

ההחלטה של הממונה הגיע בעקבות בדיקה שערכה התאחדות משרדי הנסיעות שהגבילו את התחרות על העסקת עובדי חברות ההתאחדות וגיוס עובדים האחת מהשניה, כולל איסור על פעולות של סורסינג אקטיבי.

הממונה שקלה להטיל על החברות קנסות שנעו בין 100,000 ש"ח למיליון ₪ + קנס אישי של 150 אלף ₪ לנושאי המשרה הבכירים בחברות אילו – אך לאחר שימוע החליטה שלא להטיל את הקנס.

יחד עם זאת היא העבירה מסר ברור שכל הסכם כזה הינו הסכם כובל שפוגע בחופש העיסוק של העובדים.

על פי הודעת הרשות להגבלים עסקיים, ההפרות נוגעות לפעולות בהן נקטה ההתאחדות במטרה לאכוף "כללי אתיקה" שהיו קבועים אז בתקנון ההתאחדות, שאסרו על שידול עובדים של מתחרים החברים בהתאחדות ועל ניהול מו"מ עמם ללא הסכמת המעסיק הנוכחי שלהם.

על פי הודעת הרשות, פעולות האכיפה של כללי האתיקה שנקטה ההתאחדות נערכו על רקע תלונות שהגישו חברות התיירות אמסלם ודיזנהאוז נגד חברת תלמה נסיעות ותיירות. על פי התלונות, חברת תלמה הפרה את הכללים האוסרים על שידול עובדים ופנתה באופן ישיר לעובדים שהועסקו על ידי דיזנהאוז ואמסלם.

על פי רשות ההגבלים, הוראות תקנון ההתאחדות שאסרו על שידול עובדים, יחד עם הסנקציות הצפויות למי שהפר אותן שכללו סילוק מההתאחדות, יצרו מצב שעלות לפגוע בתחרות ובחופש העיסוק של החברות הפועלות בתחום ושל העובדים.

>> למידע על סדנת הסורסינג ולינקדאין למתקדמים יש ללחוץ כאן <<

קנס של 1.5 מיליארד שקל לאינטל, גוגל, אפל בארצות הברית

בארצות הברית הנושא הגיע לבית המשפט לפני מספר שנים וגרם אף להתערבות של הממשלה הפדרלית.

בתלונה רשמית שהוגשה על ידי הממשלה הפדרלית בארצות הברית, עלה שקיים הסכם סודי בין חברות הטכנולוגיה המובילות כגון אינטל, גוגל, אדובי, אפל ועוד מספר חברות בעמק הסיליקון. על פי ההסכם היתה קיימת הבנה של: אתה לא "תצוד" את העובדים שלי ואני לא אצוד את העובדים שלך.
כלומר הגדירו שפעילות הד הנטינג אקטיבי של ארגון אחד לעובדיו של הארגון האחר באותה "קבוצה" – אסורה.

לפי הודעת משרד המשפטים, ההסכם יצר מצב שפגע בחופש העיסוק של העובדים שלא קיבלו הזדמנות שווה לפניה מצד המגייסים וההד הנטרים של החברות המתחרות. לטענתם, ההסכמים בין החברות מנעו צורה מסוימת של תחרות על גיוס עובדים מיומנים ובעלי כישורים, והפחיתה את התחרות בשוק על חשבונם של העובדים, מהם נמנע מידע חשוב וגישה להזדמנויות עבודה טובות יותר.

בכדי למנוע עמידה למשפט פדרלי, התחייבו הארגונים הללו לסגת מכל הסכם כזה ולהוריד את כל הסייגים העומדים בנושא גיוס עובדים אקטיבי של מועמדים פאסיביים שעובדים אצל המתחרים.

אך התהליך לא נעצר כאן.

למרות שמשרד המשפטים הקפיא את התביעה בעקבות התחייבות הארגונים, קמה קבוצה של עובדים שראו עצמם נפגעים מההסכמים הללו והגישו תביעה ייצוגית כנגד חלק מהחברות הללו ב 2011.

הטענה של העובדים היתה שהסכם אי הגיוס פגע בפועל במשכורות שלהם לאורך השנים בהם ההסכם הלא חוקי היה בתוקף.
בהסדר שאליו הגיעו הצדדים ב 2015, הסכימו החברות לשלם מעל ל 1.5 מיליארד שקל לעובדים הללו.

לסיכום

לסיכום – אני מניח שגם בארץ ישנן עדיין חברות שיש בהן הסכם "ג'נטלמני" בין המנהלים שלא לגייס מחברות מתחרות.
בעקבות החלטה של הממונה על הרשות להגבלים עסקיים, הסכם כזה עלול להעמיד אותן בבעיה חוקית במידה והנושא יגיע לבית המשפט תחת עקרונות חוקי היסוד וחופש העיסוק להן זכאי כל עובד ואדם.

> למידע על סדנת הסורסינג ולינקדאין למתקדמים יש ללחוץ כאן <<

מכירים עוד חברים או קולגות שייהנו מהמאמר? שתפו אותם:

Facebook
LinkedIn
Email
WhatsApp

כבר הצטרפת לניוזלטר שלנו?

קבלו עדכונים על כל התכנים החדשים שעולים כאן + עדכונים על מיטאפים, כנסים והצעות רלוונטיות

אם נהנת מהמאמר הזה, הנה עוד כמה טובים:

כבר הצטרפת לקהילת הפייסבוק שלנו?

עוד דברים שיכולים לעניין אותך

סגירת תפריט