למה פוטרה מגייסת בגוגל ואיך זה קשור לקנס של מעל מיליארד שקל

גיוס עובדים הד הנטינג

אחד המשפטים שמסעירים את עולם ההי-טק ואת עולם הגיוס מגיע לסיומו בפיצויים של מעל למיליארד שקל בעקבות הסכם לא חוקי של אי- גיוס עובדים בין חברות בעמק הסיליקון.
אך כל זאת לא לפני שנחשפה תכתובת מיילים בין סטיב ג'ובס מאפל לאריק שמידט מגוגל שהביאו לפיטורים מיידים של מגייסת מגוגל שפנתה אל מהנדס באפל – וכוללת את תגובתו המזעזעת של סטיב ג'ובס.

הסכם לא חוקי לאי גיוס עובדים מהמתחרים
הגילוי החל לפני מספר שנים כאשר על פי תלונה רשמית שהוגשה על ידי הממשלה הפדרלית בארצות הברית, עלה שקיים הסכם סודי בין חברות הטכנולוגיה המובילות כגון אינטל, גוגל, אדובי, אפל ועוד מספר חברות בעמק הסיליקון. על פי ההסכם היתה קיימת הבנה של: אתה לא "תצוד" את העובדים שלי ואני לא אצוד את העובדים שלך. כלומר הגדירו שפעילות הד הנטינג אקטיבי של ארגון אחד לעובדיו של הארגון האחר באותה "קבוצה" – אסורה.

לפי הודעת משרד המשפטים, ההסכם יצר מצב שפגע בחופש העיסוק של העובדים שלא קיבלו הזדמנות שווה לפניה מצד המגייסים וההד הנטרים של החברות המתחרות. לטענתם, ההסכמים בין החברות מנעו צורה מסוימת של תחרות על גיוס עובדים מיומנים ובעלי כישורים, והפחיתה את התחרות בשוק על חשבונם של העובדים, מהם נמנע מידע חשוב וגישה להזדמנויות עבודה טובות יותר.

בכדי למנוע עמידה למשפט פדרלי, התחייבו הארגונים הללו לסגת מכל הסכם כזה ולהוריד את כל הסייגים העומדים בנושא גיוס עובדים אקטיבי של מועמדים פאסיביים שעובדים אצל המתחרים.

תביעה ייצוגית של עובדי ההי-טק
אך התהליך לא נעצר כאן.

למרות שמשרד המשפטים הקפיא את התביעה בעקבות התחייבות הארגונים, קמה קבוצה של עובדים שראו עצמם נפגעים מההסכמים הללו והגישו תביעה ייצוגית כנגד חלק מהחברות הללו ב 2011.

החברות שנתבעו היו אינטל, אדובי, גוגל ואפל אך במקביל החל תהליך דומה מול חברות נוספות כגון פיקסר (השייכת כיום לדיסני) ו Intuit ואחרות נוספות.

הטענה של העובדים היתה שהסכם אי הגיוס פגע בפועל במשכורות שלהם לאורך השנים בהם ההסכם הלא חוקי היה בתוקף.
למרות התנגדות החברות שניסו לבטל את התביעה על הסף, הסכים בית המשפט לקבל את התביעה כתביעה ייצוגית והחל לדון בה לפני כשנתיים.

למה שלח סטיב ג'ובס סמיילי 🙂?
כחלק מהתנהלות המשפט, חויבו הארגונים לחשוף התכתבויות מיילים בין המנהלים של החברות הללו – ואחד מהם עורר סערה גדולה.

בחליפת אי-מיילים בין סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל לבין אריק שמידט, יו"ר גוגל, התלונן ג'ובס בפני שמידט כי אחד המהנדסים בחברה קיבל פניה ישירה ממגייסת בגוגל.

שמידט שלח את המייל אל אחד ממנהלי משאבי אנוש של החברה בכדי שיברר באופן מיידי כיצד קרה הדבר ולוודא שזה יפסק לאלתר.

מנהל משאבי אנוש הגיב במהירות שמעשה זה לא היה אמור להתרחש ושהמגייסת תפוטר בתוך שעה מהחברה ואף אף ביקש משמידט שיעביר את בקשת הסליחה שלו אל סטיב ג'ובס.

אותו מנהל משאבי אנוש אף קיבל גיבוי מסמנכ"לית משאבי אנוש של החברה בזמנו שביקשה שיהפוך את הפיטורים לדוגמא פומבית בכדי שמקרה כזה לא ישנה.

♦ למידע על סדנת ראיונות התנהגותיים ולינקדאין הקרובות לחצו כאן (ניתן להזמין גם סדנה פנים ארגונית ולמנהלים) ♦

לאחר שסטיב ג'ובס קיבל את העדכון על הפיטורים המיידים משמידט, הוא העביר זאת למנהלת משאבי אנוש של אפל עם סימן של סמיילי.

גיוס עובדים סורסינג

התמונה מאתר: http://www.dailymail.co.uk/

קנס של 1.1 מליארד שקל
השבוע הגיעו אינטל, גוגל, אפל ואדובי להסדר עם התובעים על תשלום של 1.1 מיליארד שקל (324 מליון דולר) – בהסכם שאמור להיות מאושר על ידי בית המשפט בסוף החודש הקרוב.

הסכומים הללו הינם בנוסף לפיצוי של כ-20 מיליון דולר שישולמו על ידי חברות פיקסר ו Intuit בנפרד.

נראה שמעבר לחשש להפסד במשפט, רצו החברות להימנע מפרסום תכתובות דומות נוספות שהיו פוגעות בתדמיתן בעיני הציבור.

ומה קורה בישראל?
אנו מניחים שגם בארץ קיימים הסכמים לא כתובים בנוגע להד הנטינג ישיר של מועמדים בין חברות שיושבות באותו מתחם או נמצאות באותה תעשיה. אחת הסיבות לכך היא הגודל הקטן של המדינה וההיכרות האישית ברמת המנכ"לים של החברות.

יחד עם זאת – אנחנו רואים שינוי משמעותי שמתרחש בתעשיה בשנים האחרונות.
כאשר התחלנו להדריך על השימוש בלינקדאין בשנת 2007, הביעו רוב החברות חוסר רצון להשתמש ברשת לגיוס אקטיבי של מועמדים שעובדים אצל המתחרים. הסיבות היו מגוונות ונבעו בעיקר מחשש שהארגונים האחרים יעשו בדיוק אותו דבר.

אך המצב כיום שונה לגמרי.
בסקר הגיוס המקיף שערכנו לאחרונה יחד עם חברת היעוץ למשאבי אנוש AKT  עלה ש 84% מהארגונים המובילים מבצעים פניה אקטיבית למועמדים שלא מחפשים עבודה.

חלק מהסיבות לשינוי נובעות מהחדירה המסיבית של לינקדאין (עם מעל למיליון משתמשים בישראל כיום), המחסור הכואב במועמדים מובילים,  כניסת החברות הבינלאומיות שהביאו עימן קוד התנהלות שונה ומינוף אקטיבי של רשתות הקשרים של עובדי החברה.

בארץ לא הגיע נושא דומה לדיון משפטי אבל אני מניח שגם אצלנו עיקרון חופש העיסוק יגבר כמעט תמיד על שיקולים אחרים.

אשמח לשמוע את דעתכם.

♦ למידע על סדנת ראיונות התנהגותיים ולינקדאין הקרובות לחצו כאן (ניתן להזמין גם סדנה פנים ארגונית ולמנהלים) ♦
להצטרפות ל 4500 מקצועני גיוס ומשאבי אנוש שמקבלים את הדיוור המקצועי של HRD בנושאי גיוס עובדים לחצו כאן

Image courtesy of Kittisak FreeDigitalPhotos

מכירים עוד חברים או קולגות שייהנו מהמאמר? שתפו אותם:

Facebook
LinkedIn
Email
WhatsApp

כבר הצטרפת לניוזלטר שלנו?

קבלו עדכונים על כל התכנים החדשים שעולים כאן + עדכונים על מיטאפים, כנסים והצעות רלוונטיות

אם נהנת מהמאמר הזה, הנה עוד כמה טובים:

עוד דברים שיכולים לעניין אותך

כבר הצטרפת לקהילת הפייסבוק שלנו?

סגירת תפריט